מי מתאימה לטיפול הורמונלי בגיל המעבר?

מרבית הנשים אשר נמצאות בטווח השנים הקרוב יחסית לכניסה למנופאוזה יכולות להתאים לקבלת טיפול הורמונלי. גם בהמשך, אפשרות הטיפול נשקלת למול נתוני האישה מחד, והתסמינים מהם היא סובלת מאידך.
ההתאמה לטיפול נקבעת לפי הגיל, ההיסטוריה הרפואית, הסימפטומים והתלונות, גורמי הסיכון והמטרות הבריאותיות של המטופלת.

קריטריונים לנשים המתאימות לטיפול:

• נשים החוות תסמינים של גיל המעבר כמו גלי חום, קשיי שינה, שינויים במצב הרוח, תלונות קוגניטיביות, ארועים של דופק מואץ או תלונות נרתיקיות  אשר משפיעים לרעה על איכות חייהן.
• נשים עם אוסטיאופניה (ירידה בצפיפות העצם), עם סיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס או שברים אוסטאופורוטיים, אשר יכולות להפיק תועלת מההשפעה החיובית של האסטרוגן על צפיפות העצם.
• נשים הסובלות מיובש נרתיקי ותלונות נרתיקיות נוספות כמו צריבה, דלקות בשתן או כאבים ביחסי מין, בהן טיפול הורמונלי נרתיקי עשוי לשפר משמעותית את איכות החיים. 
• נשים הסובלות מתסמינים נפשיים כמו שינויים במצב הרוח, חרדה או דיכאון הקשורים לירידה ברמות האסטרוגן. טיפול הורמונלי יכול לבוא יחד עם ליווי פסיכיאטרי וטיפול פסיכיאטרי נלווה בעת הצורך. 
• נשים במנופאוזה מוקדמת, אשר הווסת פסק אצלן לפני גיל 45, קל וחומר לפני גיל 40. בגילאים אלה, הטיפול ההורמונלי מעלה משמעותית את תוחלת החיים ומפחית תמותה מכל הסיבות. 
• נשים ללא סרטן שד פעיל, היסטוריה רפואית של סרטן שד (בחלק מהמקרים, ניתן יהיה לשקול טיפול בחלוף זמן, וכתלות בסוג הסרטן ותגובתו להורמונים) או סרטן רירית הרחם 
• נשים צעירות יותר (מתחת לגיל 60) או בתוך 10 שנים מהופעת גיל המעבר (מה שנקרא על ידינו 'חלון ההזדמנויות לטיפול'), בהן ההשפעה החיובית של הטיפול גדולה יותר מהסיכון הפוטנציאלי. גם בנשים מבוגרות יותר, ניתן יהיה לשקול טיפול באופן פרטני על בסיס סיכון מול תועלת. בנשים מעבר לחלון ההזדמנויות לטיפול, נדרש לעיתים בירור נוסף לגורמי הסיכון טרם התחלת טיפול. 
• נשים עם תסמינים קשים ועיקשים של גיל המעבר אשר אינן מגיבות לטיפולים חלופיים או טיפולים לא הורמונליים, כמו שינוי אורח חיים, תוספים טבעיים או תרופות מרשם נוספות ללא הורמונים.

נשים שאינן מתאימות לטיפול הורמונלי סיסטמי:

• נשים עם היסטוריה של מחלות ממאירות תלויות הורמונים
• סרטן של רירית הרחם או סרקומה רחמית
• נשים עם סיכון גבוה לקרישי דם- ניתן לעיתים לשקול ולהתאים טיפול על בסיס פרטני, כתלות בסוג קרישיות היתר וחומרת התסמינים, בליווי המטולוגי
• מחלת לב וכלי דם פעילה
• נשים הסובלות מדימום נרתיקי בלתי מוסבר

סוגי הורמונים בטיפול ההורמונלי

טיפול הורמונלי חלופי מורכב מסוגים שונים של הורמונים, בהתאם לצרכים האישיים של המטופלת.

אסטרוגן

ההורמון המרכזי שמסייע בהקלה על תסמיני גיל המעבר. ניתן בצורות שונות כמו כדורים, מדבקות, ג'ל ותכשירים וגינליים. האסטרוגן מועיל במיוחד בהפחתת גלי חום, שיפור בשינויי מצב הרוח, יובש נרתיקי ואובדן מסת עצם.

פרוגסטרון

ניתן בשילוב עם אסטרוגן לנשים עם רחם, על מנת להגן על רירית הרחם מגדילת יתר או עיבוי יתר כתוצאה מהשפעת האסטרוגן. גידול לא רצוי של רירית הרחם עשוי להוביל בעתיד לסרטן רירית הרחם. את הפרוגסטרון אפשר לקבל בצורות שונות- כדורים, מדבקה, טיפול נרתיקי או התקן תוך רחמי מפריש הורמון. 

הורמונים סינתטיים סלקטיביים

כוללים SERMs (מודולטורים בררניים לקולטני אסטרוגן), כמו בזדוקסיפן אשר מחליף את הפרוגסטרון בפעולתו על רירית הרחם, ומניעת השפעת יתר של האסטרוגן. טיפול זה מהווה חלופה לפרוגסטרון בנשים אשר לא יכולות לקבלו בשל תופעות לוואי או בעיות רפואיות אחרות.

הורמונים אנדרוגנים: טסטוסטרון, DHEA

לעיתים ובהתאם לצורך הרפואי נוסיף הורמונים מסוג זה. לטסטוסטרון חשיבות רבה בשימור ושיפור החשק המיני, שמירת בריאות הנרתיק, מצב רוח תקין, ערנות וחיוניות, יכולת ריכוז, חוזקת עצמות, שרירים ורקמות חיבור.