ביקורת ומעקב לאחר לידה

ביקורת ומעקב
לאחר לידה

הלידה היא תהליך גופני ונפשי משמעותי, אשר מהווה נקודת שיא המגיעה לאחר הריון- שהוא עצמו תקופה ארוכה של שינויים גופניים לצד השלכות רגשיות רבות. כל זה צריך להילקח בחשבון, בעת ביצוע הביקורת והמעקב שלאחר לידה. במהלך ההריון נמצאת היולדת על פי רוב תחת מעקב רפואי הדוק, אולם אסור להקל ראש גם בתקופת משכב הלידה- גם כאן, חשוב להקפיד על מעקב רפואי כדי להבטיח את בריאות האם ואף הילוד.  מעקב לאחר הלידה הוא חיוני לא רק להתאוששות הפיזית של האם, אלא גם למניעת סיבוכים עתידיים, השלמת בדיקות נדרשות עם או ללא קשר להריונות הבאים, הכוונה להמשך מעקב אחר מצבים רפואיים אשר התפתחו במהלך ההריון או קדמו לו, ואיתור מוקדם של תסמינים נפשיים או רגשיים אשר עשויים להעיד על דיכאון לאחר לידה.  במאמר זה נדון בהיבטים השונים ובחשיבותם של הביקורת והמעקב לאחר לידה.

מהי תקופת משכב הלידה ומה מאפיין אותה?

משכב הלידה היא התקופה של ששת השבועות העוקבים לאחר הלידה. בתקופה זו, מערכות הגוף חוזרות למצבן הקודם כמעט בכל הפרמטרים אשר השתנו במהלך ההריון. בשבועות האלה, חוזר גם הרחם לגודלו הטבעי, הטרום הריוני, והדימום בדרך כלל פוסק. המערכת האנדוקרינית מפסיקה להיות נשלטת על ידי הורמוני ההריון, וחוזרת למצבה הטבעי אלא אם היולדת מניקה או שואבת חלב, ואז הפרשת הורמון הפרולקטין ממשיכה להיות גבוהה, מה שמשפיע על הציר ההורמונלי כולו. הפרינאום והנרתיק מחלימים מהתפרים, ודופן הבטן- מצלקת הניתוח הקיסרי. המערכת הקרדיווסקולרית- הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, הכליות, מערכת החיסון, מערכת קרישת הדם ועוד- חוזרים ברובם לתפקודם הטרום הריוני. לכן, ההמלצה על ביקורת רפואית לאחר הלידה היא כעבור 6 שבועות מן הלידה, אלא אם קיימת בעיה המצריכה בדיקה רפואית קודם לכן. 

 מדוע יש צורך במעקב רפואי לאחר לידה?

משמעות הביקורת לאחר הלידה היא וידוא שהגוף אכן חזר למסלול של בריאות תקינה לאחר הלידה, ובמקביל בדיקה ספציפית של האיברים אשר השתתפו בתהליך הלידה: וידוא שהרחם התכווץ, שאין בו שאריות שליה או דימום, שהפרינאום תקין והצלקת החלימה יפה. המעקב הרפואי לאחר הלידה חשוב על מנת לאתר בעיות רפואיות בשלב מוקדם, ולמנוע סיבוכים עתידיים. כמו כן, באותה תקופת התפר שבין הלידה להמשך החיים, הרופא יוודא כי סיבוכי ההריון באו לידי סיום או פיתרון, ואין להם המשך בחיים שלאחר הלידה או השלכות ארוכות טווח על בריאות המטופלת. למשל, בביקורת זו נוודא כי סוכרת ההריון אינה מעידה על סוכרת קבועה, תפקודי בלוטת התריס שבו לנורמה, הפרעות בספירת הדם חזרו למצבן התקין, רעלת ההריון שהיתה הסתיימה ולחצי הדם שבו לערכים תקינים, ועוד. במעקב הרפואי שלאחר לידה ישנה אפשרות חשובה ביותר לשוחח עם המטופלת על תכנון המשפחה ואמצעי מניעה, ולהתאים אותם לרצונה ומצבה הרפואי. כמו כן, בביקורת זו ניתן לאתר מצבים נפשיים חריגים או מצוקות, בהן נדרש להפנות את היולדת לסיוע מיידי ולאפשר לה קבלת טיפול מתאים בהקדם. 

מה נבדק בביקורת הרפואית לאחר לידה?

הביקורת לאחר הלידה מתמקדת במספר נושאים עיקריים: בדיקה ספציפית של הבטן, הרחם והאגן, מעבר על מצבים רפואיים חריגים אשר היו במהלך ההריון, מתן המלצות רפואיות חשובות להמשך מעקב של רופא המשפחה, השלמת בירורים  אשר לא בוצעו טרם הלידה, מתן המלצות להריונות עתידיים, ולא פחות חשוב- שיח על חווית הלידה, עיבוד והסברים על מהלך הלידה והשלכותיה להמשך. 

בדיקת הרחם והאגן

הרופאה תבדוק את חזרת הרחם לגודלו, את מראה הפרינאום והחלמתו, את הצלקת הבטנית במידה והיה ניתוח קיסרי, ובאולטסאונד את תוכן הרחם לוודא כי לא נותרה שארית שליה, ואת השחלות. במידה ויש דימום או הפרשה חריגים, תתבצע בדיקה ספציפית לאיתור הסיבה כמו תהליך זיהומי, שארית שליה, דלקת נרתיקית ומצבים נוספים. 

הערכה של מצבים רפואיים אשר התעוררו במהלך ההריון

ישנן מחלות אופייניות להריון כגון רעלת הריון, סוכרת, עלית לחצי דם, ירידה ברמת הטסיות, נטיה לקרישיות יתר, פקקת ורידים שטחית ועמוקה ועוד. לאחר הלידה, קיים צורך להשלים את המעקב אחר מצבים אלה, לוודא כי הבעיות הרפואיות באו על פתרונן או לחילופין באם הן ממשיכות, להציע טיפול ומעקב מתאימים.

השלמת בירורים רפואיים והמלצות לעתיד

במהלך ההריון, לא תמיד ניתן או מתאים לבצע הערכה של מצבים רפואיים שונים. כמו כן, ישנן בדיקות שגרה כמו בדיקת פאפ אשר בדרך כלל לא מבוצעות באופן רוטיני במהלך ההריון. במצבים של סיבוכי לידה שונים, כגון הפרדות שליה או לידת עובר במשקל נמוך, יש להשלים בדיקות נוספות כגון בירור לקרישיות יתר, אשר יבוצע לאחר תקופת משכב הלידה בלבד. לעיתים, לבדיקות אלה קיימת משמעות והשלכה על ההריונות הבאים או על בחירת אמצעי מניעה. 

הסקת מסקנות, מעקב והמלצות להריונות הבאים

מעבר על מהלך הלידה עם היולדת חשוב מאוד להבנתה את המצב הרפואי שהיה ומהווה הכנה טובה לקראת ההריונות הבאים. דוגמה לכך יכולה להיות מצב של ניתוח קיסרי דחוף בפתיחה מלאה, השלכותיו על ההריונות והלידות הבאים, סיכויי הצלחה בלידה רגילה בעתיד ועוד. דוגמה נוספת יכולה להיות סיבוך של קרע נרתיקי משמעותי או בדרגה גבוהה, אשר מערב את הסוגרים ועלול להשפיע על תפקודם, מה שדורש מעקב ייחודי אחר רצפת האגן והמלצה מותאמת על לידות עתידיות. דוגמה נוספת היא מצב של לידה מוקדמת, אשר דורש לעיתים בירור של מבנה הרחם, איתור הסיבה, ומעקב ייעודי החל מתחילת ההריון הבא. 

אישה מגיעה לביקורת לחאר לידה אצל ד"ר רותם ענבר

ייעוץ והתאמה של אמצעי מניעה

לאחר לידה, שיח על תכנון המשפחה ואמצעי מניעה לטווח המיידי והארוך הוא חשוב ביותר. בנשים מניקות, יש לדון במידת ההגנה אשר מספקת הנקה מלאה או חלקית, ועל הצורך והמועד של התחלת השימוש באמצעי מניעה. האפשרויות למניעת הריון העומדות בפני היולדת תלויות במספר גורמים כמו גילה, רצונה בהריון נוסף, האם היתה לידה רגילה או קיסרית, האם היא מניקה, או האם היא סובלת ממצבים רפואיים מיוחדים אשר מונעים שימוש באמצעי מניעה זה או אחר. חשוב במיוחד לדון במניעת הריון לאחר ניתוח קיסרי, שכן במצב זה בדרך כלל רצוי שלא להתקדם מיד להריון נוסף.

עיבוד ושיח על חווית הלידה

הלידה היא חוויה עוצמתית וייחודית בחייה של האם הצעירה. אולם לצד זה, ישנם מקרים בהם חווית הלידה נצרבת כטראומטית, כזו של אובדן שליטה וחרדה. בביקורת שלאחר הלידה, חשוב לפתח שיח עם היולדת על חווית הלידה שהיתה, ניתוח של שלבי הלידה, מתן פירוש לפעולות שננקטו על ידי הצוות והסבר על חשיבותן. עיבוד מהלך וחווית הלידה הוא בעל חשיבות עליונה לבריאותה הנפשית והרגשית של היולדת, מניעת דיכאון לאחר לידה, ושיפור היכולת להתמודד עם לידות עתידיות. 

המלצות על חזרה לשגרה

בתום בדיקה רפואית תקינה, הרופאה תמליץ למטופלת על האפשרות לחזור לפעילות גופנית או מינית, או האם קיימות מגבלות כלשהן, בהתאם לממצאי הבדיקה

תהליך ההתאוששות הפיזית לאחר הלידה

לאחר הלידה, התהליך של ההתאוששות הגופנית כולל שינויים רבים. האישה עשויה לחוות דימומים הנמשכים בין 3–6 שבועות לאחר הלידה, התכווצויות של הרחם, כאבים וגודש בשדיים, בצקות, כאבים באגן ובפרינאום כתוצאה מקרעים או תפרים, צניחה של אברי האגן, דליפת שתן או קושי בהתרוקנות, הפרדות בטנית, יובש בנרתיק במהלך הנקה, תסמינים משניים לשינויים הורמונליים כגון הזעות לילה ועוד. פעמים רבות, התסמינים יכולים להשתנות בין יולדת אשר חוו לידה רגילה, לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי. 

דיכאון לאחר לידה 

דיכאון אחרי לידה הוא תופעה נפוצה, עימה מתמודדות כ 10-15% מהיולדות. למרבה הצער, מצב זה אינו תמיד מאובחן כראוי, או מאובחן באיחור ניכר- דבר אשר לו מחיר כבד בבריאות האם והילוד. התסמינים של דיכאון לאחר לידה הם תחושת עצב, חוסר שמחה בתינוק, קושי ביצירת קשר ובטיפול בתינוק, הפרעות שינה ותיאבון, עייפות וחוסר אנרגיה קיצוניים, ולעיתים אף מחשבות אובדניות. הגורמים התורמים לדיכאון לאחר לידה הם בין היתר נטיה קודמת לסבול מחרדה או דיכאון, בדידות, היעדר מעגלי תמיכה, קונפליקטים זוגיים, חוסר שינה, לידת פג או סיבוכים של הילוד במהלך הלידה, בעיות רפואית של התינוק, חווית לידה טראומטית, התמודדות חריגה עם כאב במהלך הלידה, חווית כשלון בהנקה ועוד. כאשר עולה חשד למצב של דיכאון לאחר לידה, הרופאה תתשאל את המטופלת ובעת הצורך תפנה אותה למעקב וטיפול של הגורמים המתאימים.

סיכום

מעקב רפואי אצל רופאת הנשים לאחר הלידה הוא צעד חיוני לשמירה על בריאות האם והילוד. יש להקפיד על ביקורת לאחר 6 שבועות מהלידה, או לפנות לבדיקה רפואית במידה ומתעורר חשד לבעיה דחופה עוד קודם לכן.  איתור וטיפול מוקדם יכול למנוע סיבוכים בטווח הקצר והארוך. 

תשובות לשאלות נפוצות

המעקב כולל בדיקה גינקולוגית, ביקורת של חזרת אברי האגן למצבם הקודם, השלמת בדיקות שגרה במידת הצורך, מעקב אחר מצבים רפואיים אשר החלו או נמשכו במהלך ההריון, מעבר על מהלך ההריון והלידה, שיח על אמצעי מניעה, מתן המלצות לעתיד וניתוח חווית הלידה. 

מומלץ לבצע ביקורת בתום תקופת משכב הלידה, אשר מוגדרת כששת השבועות שלאחר הלידה. המועד האידיאלי לביקורת הוא בין 6-8 שבועות לאחר הלידה.  אם מתעוררות בעיות רפואיות דחופות, כדאי לפנות לבדיקת רופא מוקדם יותר.

בהחלט. המעקב אחרי לידה כולל גם הערכה לאיתור דיכאון לאחר לידה או קשיים נפשיים נוספים, על מנת להפנות לטיפול המתאים.

אם את מרגישה עצובה באופן חריג ומתמשך, חרדה או חסרת אנרגיה, מתקשה לטפל בתינוק, מרגישה כי אינך נקשרת לתינוק, מתקשה לישון או להרדם, או חווה מחשבות אובדניות לגבי עצמך או התינוק- יש לפנות לרופא, פסיכולוג, פסיכיאטר, אחות, עובדת סוציאלית, אחות טיפת חלב, או לכל גורם אחר לקבלת עזרה מיידית. 

בדרך כלל אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית לאחר הביקורת הרפואית אם לא התקבלה הנחיה אחרת מהרופא. חזרה לפעילות אירובית אפשרית כ-6 שבועות לאחר הלידה, פעילות המערבת הפעלת שרירי בטן או הרמת משקלים כבדים דורשת המתנה של כ-3 חודשים במצב שלאחר ניתוח קיסרי. 

את המולטי ויטמין רצוי להמשיך לקחת במהלך כל תקופת משכב הלידה, ובנשים מניקות- גם בתקופת ההנקה. כמו כן, ויטמין D רצוי לקחת לפחות במהלך תקופת משכב הלידה ואומגה 3 גם במהלך תקופת ההנקה. ברזל רצוי להמשיך לקחת עד 6 שבועות לאחר לידה, ולאחר מכן ניתן להפסיק אם אין חסר בברזל. 

מעקב אחרי לידה

השאירי פרטים