מנופאוזה היא שלב טבעי בחייה של כל אישה, המסמן את סיום תקופת הפוריות. בעוד שבדרך כלל מנופאוזה מתרחשת סביב גיל 50, ישנן נשים שחוות גיל מעבר מוקדם – מצב בו הפסקת המחזור החודשי מתרחשת לפני גיל 45, או מנופאוזה מוקדמת מאוד, שהיא למעשה אי ספיקה שחלתית- לפני גיל 40. כ-10% מהנשים יחוו מנופאוזה מוקדמת, וכ 2% יתמודדו עם כשל שחלתי מוקדם. תופעה זו עלולה להיות בעלת השלכות בריאותיות ורגשיות משמעותיות, ולכן חשוב להכיר את הגורמים, התסמינים ואפשרויות הטיפול הקיימות. אותן נשים, אשר מתבשרות על היותן במנופאוזה מוקדמת, צריכות להתמודד הן עם התסמינים של גיל המעבר מוקדם מהצפוי, והן עם ההשלכות הרגשיות של אותה בשורה. חלק מאותן נשים עדיין לא סיימו מבחינתן את רצונן בילדים נוספים, מה שמקשה עוד יותר על ההתמודדות. 

מהם הגורמים לגיל מעבר מוקדם?

גורמים גנטיים

מחקרים מראים כי ישנה השפעה גנטית על גיל תחילת המנופאוזה. נשים שאימותיהן או אחיותיהן חוו גיל מעבר מוקדם, נמצאות בסיכון מוגבר לכך. יתר על כן, שינויים בגנים מסויימים יכולים לגרום להפחתה בתפקוד השחלות וכניסה למנופאוזה מוקדמת (למשל נשאות לתסמונת X שביר, תסמונת טרנר מלאה או חלקית). 

ניתוח לכריתת השחלות

ניתוח לכריתת השחלות, כפי שמבוצע במקרים של נשאיות למוטציות בגנים BRCA1  BRCA2 ותסמונת לינץ', מכניס את האישה בבת אחת לגיל המעבר. זאת בניגוד לכניסה ההדרגתית לגיל המעבר אשר מתרחשת בדרך כלל. 

טיפולים רפואיים 

 טיפולי כימותרפיה או הקרנות לאזור האגן פוגעים ברקמת השחלות ועלולים לגרום להפסקת הפעילות ההורמונלית שלהן, מה שמוביל להפסקת הווסת וכניסה לגיל המעבר.

מחלות אוטואימוניות 

מחלות אוטואימוניות נמצאות בקשר חזק לכשל שחלתי מוקדם. נשים עם מחלות אוטואימוניות שונות ובעיקר תסמונת אדיסון, סוכרת נעורים והפרעה אוטואימונית בבלוטת התריס,  הן בעלות סיכויים גבוהים יותר לפתח כשל שחלתי מוקדם. במקביל, נשים עם כשל שחלתי מוקדם נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות אוטואימוניות נוספות. לעיתים ניתן לזהות בדם האישה נוגדנים כנגד רקמת השחלה עצמה, דבר המהווה עדות ברורה למרכיב האוטואימוני. 

גורמים סביבתיים ואורח חיים

• עישון – מחקרים מצביעים על כך שעישון גורם לפגיעה בתפקוד השחלות ויכול לקצר את תקופת הפוריות במספר שנים.
• תזונה לקויה – חוסרים תזונתיים, במיוחד של חומצות שומן חיוניות, ויטמין D ונוגדי חמצון, עלולים לפגוע בתפקוד ההורמונלי התקין ולהוביל להפסקת הווסת מוקדם מהצפוי. גם תת תזונה בכללותה יכולה להביא לקיצור תקופת הפוריות.
• מתח נפשי כרוני – לחץ ממושך עלול להשפיע על תפקוד ההיפותלמוס וההיפופיזה, שני אזורים במוח השולטים על פעילות השחלות, ובכך לזרז את הפסקת המחזור החודשי.
• משקל גוף נמוך מאוד – נשים עם תת-משקל או הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נמצאות בסיכון גבוה יותר למנופאוזה מוקדמת.
• חשיפה לרעלים סביבתיים – חומרים כמו ביספנול A (BPA), פטלטים ורעלים סביבתיים אחרים יכולים לפגוע בפעילות השחלות ולתרום להופעת גיל מעבר מוקדם.

תסמינים של מנופאוזה מוקדמת

באופן כללי, תסמיני מנופאוזה מוקדמת יהיו דומים לאלה של מנופאוזה רגילה. אולם, קיימים מספר שינויים קלים אשר אופיינים לגיל מעבר שמופיע מוקדם. 

תסמינים וסתיים

• הפסקת וסתות מוחלטת למשך מספר חודשים, או קבועה. 
• אי-סדירות של המחזור החודשי – בתחילת התהליך, המחזור החודשי הופך לעיתים תכוף יותר, ובהמשך חלה התרחקות בין הוסתות, עם שינויים בעוצמת הדימום ובתדירות הווסת. 
• חזרה של וסתות סדירים לאחר הפסקה ארוכה היא תופעה אשר קיימת במצב של גיל מעבר מוקדם הרבה יותר מאשר במנופאוזה רגילה. לעיתים, גם הריון ספונטני יכול להתרחש במצב זה. 

תסמינים ואזו- מוטוריים

גלי חום – תחושה פתאומית של חום כמו גל בעירה העולה בגוף, המלווה בהזעה מופרזת, לעיתים תחושת להט באזור הראש ותחושת קור לאחר מכן.

הזעות לילה- גלי חום ליליים או תחושת חום כללית והזעה מוגברת בשעות הלילה. תופעה זו פעמים רבות מעירה משינה, פוגעת קשות באיכות השינה וקשורה בעייפות כרונית וירידה באנרגיה לאורך שעות היום. 

  דופק מואץ ופלפיטציות- תחושת מודעות יתר לדופק, פעימות אשר הולמות דרך בית החזה, או התקפי דופק מהיר במיוחד.

תסמינים נפשיים ורגשיים

• שינויים במצב הרוח – עצבנות, נטייה למצבי רוח משתנים, אי יציבות רגשית, תחושת מתח ועצב ללא סיבה ברורה, חוסר סבלנות ורגישות יתר לגירויים חיצוניים.
• דיכאון וחרדה – תחושת עצבות מתמשכת, החל מדכדוך קל ועד דיכאון מלא, ירידה במוטיבציה ובאנרגיה, קושי ביזימה או הפקת הנאה מפעולות אשר גרמו הנאה קודם לכן. כמו כן, קיימים לעיתים תסמינים של חרדה החל מתחושת חרדה כללית, מחשבות טורדניות ועד להתקפי חרדה ממש. 

 תסמינים הקשורים בשינה, עירנות וריכוז

 קשיי שינה מכל הסוגים- קושי להירדם, יקיצות מוקדמות או התעוררויות ליליות רבות. התופעות הללו יכולות להתקיים עם או ללא קשר לגלי חום או הזעות ליליות. 

עייפות כרונית וירידה באנרגיה- תחושה של קושי לשמור על עירנות ואנרגיה גבוהה במהלך היום. תחושות אלה מהוות מקור לקושי ניכר בתפקוד היומיומי של האישה. הן יכולות לנבוע משינה לא מספקת, אולם לעיתים הן קיימות אפילו בנוכחות שנת לילה מספקת. 

תחושת ערפול מוחי- קשיי ריכוז, למידה, קושי בזיכרון ושליפת שמות ונתונים. 

תסמינים נרתיקיים וקושי בתפקוד מיני

• יובש נרתיקי – ירידה ברמות האסטרוגן עלולה לגרום להידקקות רקמת הנרתיק, מה שמביא למגוון תסמינים כגון יובש, עקצוצים, אי נוחות, ריח לא נעים, צריבה וכאבים בקיום יחסי מין.  
• דלקות חוזרות בשתן- כמו הנרתיק, גם רקמת פתח השופכה (צינור השתן) זקוקה לאסטרוגן, ומחסור בו גורם להידקקות ואטרופיה של אותה רקמה, עם חשיפת יתר שלה לחיידקים אשר מגיעים מהנרתיק ועולים מעלה למערכת השתן. 
• ירידה בחשק המיני – שינויים הורמונליים משפיעים על הליבידו, וכתוצאה מכך ישנה ירידה ברצון וביכולת לקיים יחסי מין או להגיע לאורגזמה. בנוסף, תסמיני גיל מעבר אחרים כגון גלי חום או עייפות יכולים גם הם לפגוע ביכולת התפקוד המיני.

תסמינים ארוכי טווח

• ירידה בצפיפות העצם (אוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס) – ירידה ברמות האסטרוגן גורמת לאובדן מסת עצם ולסיכון גבוה יותר לשברים. היעדר אסטרוגן דוחף את רקמת העצם להעדיף תהליך של פירוק עצם על פני תהליך של בניה. 
• שינויים במשקל וברמות הכולסטרול – שינויים הורמונליים עלולים לגרום לפיזור שונה של השומן בגוף, עם נטיה להצטברות שומן באזור הבטני, כמו גם לעליה כללית במשקל.  בנוסף, קיימת עלייה בסיכון לפתח תסמונת מטבולית הכוללת תנגודת לאינסולין, סוכרת ועליה בשומני הדם, מה שמגביר את הסיכון למחלות לב.
• טרשת עורקים- האסטרוגן בנוכחותו מונע היווצרות פלאקים טרשתיים בעורקים. עם היעלמות האסטרוגן והאפקט המיטיב שלו, מתחיל תהליך מואץ של היווצרות טרשת בדפנות כלי הדם. תהליך זה כולל גם את כלי הדם של מערכת העצבים המרכזית (המוח) ואת כלי הדם של הלב, מה שיכול להעלות את הסיכון לארועים של שבץ וארועים איסכמיים של הלב (התקף לב). 
• בעיות עור ושיער – ירידה ברמות האסטרוגן עלולה לגרום ליובש בעור, יובש בשיער, הופעת קמטים ונשירת שיער. כמו כן, תיתכן תחושת יובש גם בחלל הפה ובריריות.