דימומים לא סדירים אצל נערות הם אמנם תופעה שכיחה, אולם לעיתים הם עלולים להעיד על מצבים רפואיים הדורשים אבחון וטיפול. בגיל ההתבגרות, המחזור החודשי עשוי להיות בלתי סדיר בשל שינויים וחוסר בשלות של המערכת ההורמונלית, אך קיימים גם גורמים נוספים שיכולים להשפיע על סדירות או אי סדירות הוסתות. במאמר זה נסקור את הסיבות המרכזיות לדימומים לא סדירים אצל נערות, כיצד ניתן לאבחן את הבעיה, ומהם הפתרונות הרפואיים הקיימים.
גורמים לדימומים לא סדירים אצל נערות
שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות
במהלך גיל ההתבגרות, הגוף עובר שינויים הורמונליים משמעותיים, ובכללם הבשלה וכניסה לפעולה של הציר ההורמונלי האחראי על הפעלת מערכת המין. במסגרת תהליך זה, יכולים להתרחש לעיתים מחזורים ללא ביוץ, מה שגורם לדימומים וסתיים לא סדירים. חוסר בשלות של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-שחלה (HPO axis) גורם לתנודות לא קבועות ברמות ההורמונים, מה שמתבטא בדימומים בלתי סדירים, בין אם תכופים ובין אם מרוחקים, עם הפסקות ממושכות בין מחזורי הווסת מצד אחד לצד דימומים בין וסתיים מצד שני.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS)
תסמונת זו משפיעה על כ-10% מהנערות והנשים בגיל הפוריות והיא אחת הסיבות השכיחות ביותר למחזור לא סדיר. מדובר בהפרעה הורמונלית של השחלה עצמה, הנובעת מכך שרמות גבוהות של אנדרוגנים פוגעות בתהליך הביוץ. עקב כך, קיימים בשחלה זקיקים רבים בשלב טרום- ביוץ, המפרישים אסטרוגן בלבד, והפרוגסטרון, אשר מופרש לאחר הביוץ- חסר. היעדר ביוצים קבוע גורם לוסתות לא סדירים ומרוחקים. נערות ונשים עם PCOS עשויות לחוות תסמינים נוספים כמו שיעור יתר, אקנה, ועלייה במשקל.
הפרעות בתפקוד בלוטת התריס או הפרשת יתר של פרולקטין
הפרעות הורמונליות שונות, המערבות את הורמוני התריס או הפרולקטין, יכולות להשפיע על הציר ההורמונלי אשר אחראי על הורמוני המין. כלומר, ביכולתם של הורמונים נוספים מחוץ למערכת הרביה ליצור דיכוי של ההורמונים אשר מגרים את השחלה. הדבר יכול להתבטא בוסתות מרוחקים או אפילו הפסקת הוסת.
הפרעות קרישה
הפרעות קרישה מולדות או נרכשות יכולות להשפיע על עוצמת הדימום הווסתי. מצבים כמו מחלת פון-וילברנד, תרומבוציטופניה (רמת טסיות נמוכה) או חסר בפקטורי קרישה שונים יכולים להוביל לדימומים כבדים וממושכים. פעמים רבות, נערות עם הפרעות קרישה חוות גם דימומים מוגברים בעקבות חבלות קלות, טיפולים רפואיים וטיפולי שיניים.
מצבי סטרס, פעילות גופנית עצימה במיוחד ושינויים במשקל
רמות גבוהות של לחץ נפשי או רגשי, ובעיקר באופן מתמשך, עלולות לגרום להפרעה בהפרשת הורמונים ולשיבושים במחזור החודשי. גם ירידה דרסטית במשקל או השמנה קיצונית עלולות להשפיע על האיזון ההורמונלי ולהוביל לאי סדירות במחזור. מצב זה שכיח בקרב נערות המתמודדות עם לחץ לימודי, ספורטאיות מקצועיות, נערות שחוו שינוי משמעותי בחייהן האישיים (מעבר עיר, גירושי הורים וכדומה) או נערות עם אורח חיים אינטנסיבי.
הפרעות אכילה
אנורקסיה נרבוזה ובולימיה הן הפרעות שעלולות לגרום לדיכוי ייצור הורמוני המין ברמת המוח, ובהתאמה גם דיכוי פעילות השחלה. דבר זה מוביל להיעדר ייצור הורמוני מין שחלתיים (אסטרוגן ופרוגסטרון), היעדר ביוץ, ולמחזור בלתי סדיר עד הפסקת הווסת (אמנוריאה). כאשר הגוף מתמודד עם חוסר תזונה ורעב, הוא נכנס למצב הישרדותי במהלכו חלה עצירה של הפעילות ההורמונלית ופעילות הרביה. בנוסף, על מנת לקבל וסתות סדירים, נדרשים אחוזי שומן מסויימים בגוף. הפרעת אכילה עלולה גם לגרום לחוסרים תזונתיים משמעותיים, אשר יכולים לשבש את המערכת ההורמונלית ולפגוע בתפקודה בטווח המיידי וגם בהמשך.
תרופות והשפעות חיצוניות
שימוש בגלולות למניעת הריון עשוי להסדיר את המחזור, אך לעיתים תחת שימוש בגלולות יתכנו גם דימומים קלים ולא סדירים. תופעה זו יכולה להיגרם עקב מינון הורמונלי נמוך מדי ורירית רחם דקיקה ולא יציבה. גם שיכחה או דילוג על גלולה יכול לגרום להופעת דימום. התקן תוך-רחמי הורמונלי (IUD) עשוי להפחית את תדירות הדימומים בטווח הארוך, אולם בחודשים הראשונים לאחר השמתו יתכנו דימומים תכופים יותר ולא סדירים. התקן נחושת עלול לגרום לדימומים וסתיים כבדים יותר מאשר היו קודם לכן. תרופות מסוימות, כמו תרופות לדילול דם, תרופות פסיכיאטריות שונות או תרופות לטיפול באפילפסיה יכולות גם הן להשפיע על תפקוד ההורמונים ולגרום לשיבושים במחזור.
דימום טרום ביוץ
עקב ירידת אסטרוגן קלה וזמנית בימים שטרם הביוץ, יכול להופיע דימום קל במועד זה. דימום זה הוא בדרך כלל חלש וקצר מועד, ומשכו יום עד יומיים לכל היותר. הוא חולף עם העליה המחודשת ברמת האסטרוגן.
הריון לא ידוע או לא רצוי
הריון צעיר גורם לאיחור בקבלת הוסת. יחד עם זאת, בהריון צעיר ובעיקר בהריון בלתי תקין יתכנו גם דימומים ממושכים או לא סדירים, החל מהכתמות דמיות ועד דימום כבד. כאשר בנערה פעילה מינית, ובמיוחד אם אינה נוטלת אמצעי מניעה באופן סדיר, מופיעים דימומים יוצאי דופן יחד עם איחור בוסת- בדיקת הריון (אפילו ביתית) היא אחד הדברים המיידיים אותם יש לבצע.
אבחון דימומים לא סדירים
האבחון של דימומים לא סדירים אצל נערות מתבצע בשלבים הבאים:
- תשאול רפואי מקיף: הרופאה תשאל לגבי ההיסטוריה הרפואית של הנערה, תרופות שהיא נוטלת, ותלונות נלוות ככל שישנן. כמו כן, יתבצע תשאול מפורט לגבי ההיסטוריה הווסתית של הנערה, כולל תדירות ועוצמת הדימומים, הופעת כאבים נלווים ותסמינים הורמונליים אחרים. נתעכב גם על אורח החיים- לרבות שינויים במשקל, פעילות גופנית, תזונה או רמות סטרס.
- בדיקה גופנית מכוונת הורמונים: כוללת הערכת מדד מסת הגוף (BMI), הערכת שיעור יתר, אקנה, וסימני התפתחות מינית נוספים כגון שיעור מיני או גדילת השדיים. בנוסף, ניתן להעריך את צוואר הרחם לקיומם של נגעים שיכולים להוות את מקור הדמם.
- בדיקות דם:
- רמות הורמונים (FSH, LH, אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון)
- תפקודי בלוטת התריס (TSH, T4)
- רמת פרולקטין
- בדיקות קרישה לזיהוי הפרעות של נטיה לדמם
- פרופיל מטבולי לבדיקת עמידות לאינסולין ב-PCOS
- ספירת דם והערכת מחסני ברזל
- אולטרסאונד אגני: משמש להערכת עובי רירית הרחם, מבנה השחלות, זיהוי תמונה אופיינית לשחלות פוליציסטיות, שלילת מצב של אדנומיוזיס או אנדומטריוזיס, הערכת אפשרות של הריון, הערכת קיומו של ביוץ ועוד. בנערות, בדיקה זו תתבצע על פי רוב בגישה בטנית.
- הפניה לבדיקות אבחנתיות נוספות על פי הצורך – כגון אולטרסאונד תלת מימד, בדיקה מכוונת לאנדומטריוזיס, בדיקות מעבדה לבירורים אנדוקריניים נוספים, בדיקות גנטיות, הדמיה מוחית ועוד.
דרכי טיפול
בנערות, פעמים רבות לאחר השלמת הבירור ומציאת הסיבה לדימומים הבלתי סדירים או המרוחקים, לא נדרש לעשות דבר למעט הרגעה, המתנה ומעקב עם ביצוע רישום וסתות מדויק.
מעקב ושינוי אורח חיים
במקרים קלים, ניתן להמליץ על:
- תזונה מאוזנת ושמירה על משקל גוף תקין.
- הפחתת סטרס באמצעות טכניקות כמו מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית. הקפדה על שינה מספקת ועל סדר יום קבוע.
- מעקב סדיר אחר תדירות ועוצמת הדימום.
טיפול תרופתי
- גלולות משולבות למניעת הריון: מכילות אסטרוגן ופרוגסטרון. משמשות לסידור המחזור ולמניעת דימומים בלתי סדירים, דימומים עוצמתיים וכאבי מחזור. בנוסף, הן מסייעות להפחתת תסמיני PCOS כמו שיעור יתר ואקנה.
- פרוגסטרון בלבד: ניתן לנערות הסובלות מהיעדר ביוץ כמו במקרים של שחלות פוליציסטיות, על מנת לדקק את רירית הרחם ולאפשר דימום וסתי אחת לחודש או יותר. פרוגסטרון בלבד ניתן לשקול בנערות אשר לא יכולות או לא רוצות לקבל טיפול הורמונלי משולב (גלולות).
- מטפורמין: משמש כטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות, בעיקר כאשר קיימת גם עמידות לאינסולין.
- תוספי ברזל: לנערות הסובלות מאנמיה עקב דימומים כבדים.
- טיפולים להפרעות קרישה: ניתן לשקול טיפולים אלה במידה ונמצא כי הדימום נובע מהפרעה במערכת קרישת הדם. הטיפול יתבצע בשילוב עם מומחה קרישה.
טיפולים נוספים
- טיפולים ברפואה משלימה או תוספי תזונה לצורך איזון הורמונלי
- התקן תוך-רחמי (IUD) מצופה הורמונים: ניתן לשקול השמת התקן מפריש הורמון במקרים של דימומים ממושכים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים, או במקרה בו הנערה מעדיפה התקן כאמצעי מניעה. במקרה של נערות, נבחר בהתקן הקטן ועם המינון ההורמונלי הנמוך ביותר.
- טיפול ניתוחי (במקרים נדירים ביותר): טיפול מקומי בדימום ממקור של צוואר הרחם, תיקון מומים נרתיקיים או רחמיים מולדים
השוואת גורמים נפוצים לדימומים לא סדירים אצל נערות
גורם | מאפיינים קליניים | שיטת אבחון |
שינויים הורמונליים הקשורים בהבשלת הציר ההורמונלי | מחזורים בלתי סדירים לאחר קבלת הווסת הראשון | תשאול רפואי, מעקב |
שחלות פוליציסטיות PCOS | אי-סדירות וסתית, וסתות מרוחקים, שיעור יתר, אקנה | בדיקה גופנית, בדיקות דם, אולטרסאונד |
הפרעות קרישה | דימומים כבדים, נטייה לחבלות תת-עוריות, דימום לאחר טיפולי שיניים | בדיקות קרישה, בדיקות גנטיות |
הפרעות אכילה או שינויים במשקל
| מחזור בלתי סדיר או היעדר מוחלט, רזון קיצוני, דימוי גוף נמוך
| תשאול רפואי, מדידת BMI, סיוע של גורמי מקצוע נוספים
|
הפרעות אנדוקריניות נוספות
| שינויים במשקל, בשדה הראיה, כאבי ראש, הזעה מוגברת או תחושת קור, דופק מואץ
| בדיקות מעבדה לתפקודי בלוטת התריס, פרולקטין והורמונים נוספים על פי הצורך
|
שאלות ותשובות נפוצות בנושא דימומים לא סדירים אצל נערות
ברובם הגדול של המקרים ממש לא! על פי רוב מדובר בשינויים הורמונליים טבעיים, המאפיינים את השנים הראשונות לאחר קבלת המחזור. יחד עם זאת חשוב להיות במודעות ולגשת לייעוץ ואבחון רפואי, במקרים בהם התופעה לא חולפת, מלווה באובדן דם משמעותי או עם תסמינים נלווים.
בדרך כלל תוך 2-3 שנים מהופעת הווסת הראשון המחזור הופך יחסית סדיר, אך ייתכנו חריגות- ישנם מקרים בהם הוסתות נהיים סדירים כמעט מההתחלה, לצד מצבים בהם לוקח מעט יותר זמן למערכת ההורמונלית להבשיל.
דימום כבד, ובמיוחד כזה אשר נמשך לאורך ימים רבים, עם מרווחים קצרים בין דימומים- מצריך בירור וטיפול. במיוחד יש להתייחס לדימומים אשר גורמים לאנמיה, חולשה, עייפות, חיוורון או פוגעים באיכות החיים.
אבן היסוד לטיפול היא האבחון. זיהוי הסיבה המדוייקת לדימומים הבלתי סדירים תאפשר את מתן הטיפול המתאים ביותר. הטיפול יכול לכלול שינויים באורח החיים, תרופות הורמונליות או טיפולים נוספים.
אם הדימום חזק במיוחד, נמשך מעל לשבוע, דורש החלפת פדים מדי שעה מעבר ליומיים או שלושה הראשונים, או מלווה תסמינים נוספים כמו חולשה קיצונית וסחרחורת- יש לפנות לבדיקת רופא.
