מהי תסמונת קדם־וסתית?
תסמונת קדם־וסתית (PMS – Pre Menstrual Syndrome) היא תופעה מוכרת היטב בקרב נערות ונשים בגיל הפוריות. מדובר בקשת רחבה של תסמינים גופניים, נפשיים והתנהגותיים, המופיעים בימים שלפני הווסת ונעלמים לרוב עם תחילתה. השכיחות של PMS גבוהה, כאשר עד 80% מהנשים סובלות ממנה בדרגה כזו אחרת, ואצל 20-30% תהיה פגיעה ממשית באיכות החיים והתפקוד היומיומי. במקרים קיצוניים, יסבלו אחוזים בודדים מהנשים בצורה הקשה ביותר של התסמונת הקדם וסתית, מה שנקרא PMDD– Pre Menstrual Dysphoric Disorder.
PMS היא תסמונת מחזורית המתחילה לרוב מספר ימים עד שבוע לפני הופעת הווסת, ונובעת מתנודות הורמונליות קבועות אשר מתרחשות לאורך המחזור החודשי – בעיקר ירידה ברמות הפרוגסטרון והאסטרוגן לקראת הוסת הבא. מדובר בתופעה מוכרת היטב בעולם הרפואה, אשר זכתה גם להכרה פורמלית על ידי ארגונים רפואיים בינלאומיים כמצב קליני לכל דבר.
השינויים ההורמונליים משפיעים על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, על מצב הרוח, על מנגנוני הכאב והעייפות, ואף על תחושת הרעב, איכות השינה ותגובות רגשיות.
בעוד שיש נשים החוות תסמינים קלים בלבד, אחרות מתמודדות עם כאבים עזים, עצבנות, עייפות, נפיחות, דכדוך או שינויים קיצוניים במצב הרוח. המאמר הבא מציע סקירה מקצועית ומקיפה על PMS: מהם הגורמים, כיצד היא באה לידי ביטוי, ומהן הדרכים המומלצות להתמודדות וטיפול – באופן טבעי או רפואי.
גורמים ל־PMS: מה קורה בגוף?
תנודות הורמונליות – הלב של המערכת
ההורמונים הנשיים – בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון – פועלים בתיאום עדין לאורך החודש. בעקבות הביוץ, רמות הפרוגסטרון עולות ובמקביל אליהן חלה עליה נוספת ברמות האסטרוגן, ובהמשך ככל שמתקרבים לדימום הוסתי, יש ירידה ברמות של שניהם. שינויים אלה משפיעים על מערכת העצבים המרכזית, בעיקר על רמות הסרוטונין והדופמין במוח – וזהו הגורם הישיר לתחושות כמו עצבנות, עייפות, לביליות רגשית, דכדוך ולעיתים גם כאב. השינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון גורמים גם לאגירת נוזלים ובצקתיות דרך השפעה על פעילות הכליות ועל כלי הדם.
תגובת מערכת העצבים
המערכת העצבית מגיבה במהירות לשינויים ההורמונליים. ירידה בסרוטונין גורמת לתחושת ירידה כללית באנרגיה, דיכאון, ירידה בחשק, חוסר ריכוז, עצבנות וצורך בפחמימות. כמו כן, בהשפעת ההורמונים יש ירידה ברמות GABA- חומר היוצר הרגעה במוח- מה שמגביר תחושת עצבנות ואי שקט, ולעיתים אף פגיעה באיכות השינה. ירידה בתגובתיות לדופמין אשר מתרחשת ממש בסמיכות לדימום הוסתי גורמת לירידה בחשק, מוטיבציה, תחושת מסוגלות, עייפות, וירידה בריכוז ובקשב.
גנטיקה – הנטייה המשפחתית
במקרים רבים נראה כי PMS "עובר במשפחה", ואכן קיים קשר משפחתי מובהק. נשים עם אם או אחות הסובלות מ PMS בסיכון גבוה יותר לסבול מכך בעצמן. יתכן, כי הנטייה הגנטית נובעת מרגישות תורשתית של מערכת העצבים לתנודות ההורמונליות.
סטרס מתמשך – הגברה של תגובת הגוף
לחץ נפשי כרוני משפיע על רמות הקורטיזול בגוף, מה שמגביר את רגישות המערכת ההורמונלית. עליה בקורטיזול (הורמון אשר מופרש במצבי סטרס) מדכאת את הפרשת הפרוגסטרון, ומאידך מאטה פירוק אסטרוגן בכבד, מה שיוצר דומיננטיות אסטרוגנית ופחות איזון בין הורמוני המין עצמם. כמו כן, קורטיזול מקטין רמת סרוטונין ושוחק את מערכת הדופמין, ובכך מעצים אף יותר את התחושות הנפשיות אשר קשורות ל PMS. סטרס גם פוגע באיכות השינה ומגביר תגובות רגשיות קיצוניות – מה שמחריף עוד ככדור שלג את הסימפטומים.
תזונה לקויה וחסרים תזונתיים
תזונה עשירה בסוכרים, קפאין, אלכוהול, מזון מעובד ונתרן – מעודדת דלקתיות, שינויים במאזן הנוזלים, ותגובות מוגברות של מערכת העצבים. בנוסף, מחסור במגנזיום, ויטמין B6 וויטמין D עשוי להחמיר תסמינים רגשיים ופיזיים כאחד.
חוסר בפעילות גופנית
היעדר תנועה מפחית את ייצור האנדורפינים – אותם "חומרים מרגיעים" שמסייעים לשיפור מצב הרוח והמסוגלות ולהפחתת תחושת כאב. פעילות מתונה סדירה תורמת לאיזון הורמונלי טבעי ומסייעת להפחתת סטרס, ירידה בהפרשת קורטיזול ושיפור האיזון ההורמונלי.
שינה לא סדירה
נשים רבות אינן מקשרות בין שינה לא תקינה לבין עוצמת התסמינים. בפועל, חוסר שינה משפיע מאוד על החמרת PMS. חוסר בשינה מספקת יוצר סטרס על הגוף ותורם ליצירה עודפת של קורטיזול. שינה לא מספקת משפיעה על רמות פרוגסטרון, מה שמעלה דומיננטיות אסטרוגנית. חוסר בשינה פוגע בייצור מלטונין, הורמון השינה, אשר לו גם השפעות אנטי דלקתיות על הגוף ועל מערכת העצבים. שינה לא מספקת מחלישה את מערכת החיסון ומורידה את סף הכאב, מה שתורם לעליה בתחושות כאב שונות בגוף. מחסור בשינה גורם לפגיעה ביכולת הויסות הרגשי, ולכן מעודד התפרצויות כעס או בכי לא מווסתים.
מהם תסמיני PMS? – שיחה עם מטופלת
בחורה בת 24 נכנסה אלי לקליניקה. נקרא לה מ'. בשיחה ראשונית היא סיפרה לי שהיא סטודנטית למשפטים, חולמת להיות עורכת דין פלילית ולהתמחות במשרד גדול. בנוסף יש לה חבר, והם משתמשים בקונדומים למניעה כי היא מעדיפה שלא להכניס הורמונים לגוף אם אינה חייבת. המחזורים שלה סדירים ולא קשים במיוחד עם ארבעה ימי דימום מתוכם שניים כבדים יותר אך נסבלים.
"אז מה מביא אותך אלי?", שאלתי. "במה אני יכולה לעזור לך?"
מ': "כל חודש, בשבוע לפני שאני מקבלת מחזור, אני הופכת להיות מפלצת. ואלה לא המילים שלי, אלא של כל מי שנמצא ליידי, כולל בן הזוג שלי"
אני: מה זאת אומרת מפלצת? את נראית לי די נחמדה…
מ': "פשוט ככה. אני נהיית עצבנית, מתפרצת על כל דבר, לא מצליחה להירגע וגם לא ישנה טוב. כל דבר מקפיץ אותי, כאילו סף הרגישות שלי משתנה. אני יכולה להגיב למילה אחת בכעס לא נשלט, או בבכי, כאילו אין לי פרופורציה. אני עוברת מאפס למאה בשניות. וכאילו זה לא מספיק, אני מרגישה סמרטוט, חלשה ועייפה, הבטן מתנפחת לי והשדיים הופכים לרגישים לכל מגע וכואבים, ואני רק רוצה לאכול מתוק מה שגורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. בנוסף, קשה לי להתרכז בלימודים, אין לי כוח ומוטיבציה, ואם שבוע כזה נופל על בחינה חשובה אז אוי ואבוי לי. אבל מה, ביום השני למחזור הכל חולף ואני חוזרת לעצמי."
אני: מה שיש לך, נקרא PMS- תסמונת קדם וסתית. את למעשה בחברה מאוד טובה, כי הרבה מאוד בנות ונשים חוות את מה שקורה לך בדרגות שונות. כל מה שאת מתארת נגרם משינויים הורמונליים, בעיקר בין שני השחקנים העיקריים אסטרוגן ופרוגסטרון, שמתרחשים במהלך החודש. ספציפית לפני המחזור שניהם יורדים, מה שמשפיע על מערכות שונות בגוף וגורם לך להרגיש את כל מה שאת מרגישה.
הרגישות בשדיים שאת מתארת היא אחת התגובות השכיחות ביותר לשינויים ההורמונליים שמתרחשים לפני הווסת. האסטרוגן והפרוגסטרון משפיעים ישירות על רקמת השד, וגורמים לנפיחות, רגישות יתר, ולעיתים כאב של ממש. במקביל, אותה ירידה הורמונלית משפיעה גם על מערכת העצבים, על איכות השינה, ועל רמות האנרגיה הכללית. לכן את מרגישה עייפה, מותשת, כאילו שום דבר לא מצליח "להטעין אותך". השפעת ההורמונים על המוח ומערכת העצבים גם גורמת לכך שיותר קשה לך ללמוד ולהתרכז, ולהרגיש יציבה מבחינה נפשית. מצב הרוח מגיב ישירות לשינויים הללו, וכן היכולת לווסת אותו. שילוב כזה – של כאב פיזי יחד עם ירידה באנרגיה – יוצר מעגל מתסכל: הכאב מגביר את התחושה שאת לא במיטבך, והעייפות מקשה להתמודד.
הבשורה הטובה? זה מוכר, זה נפוץ – ויש איך לעזור לך.
כשאת חווה תסמונת קדם־וסתית, הגוף שלך מאותת שהוא עובר שינוי. את עשויה להרגיש:
- שינויים במצב הרוח: עצבנות, רגישות, או דכדוך. לפעמים תגיבי בצורה לא פרופורציונלית –כמו התפרצות כעס או בכי לא נשלט, וזה לא בגלל "אופי חלש", אלא בגלל שההורמונים משפיעים על מערכת העצבים ועל המוח.
- עייפות כללית וחוסר באנרגיה: גם אם ישנת 7–8 שעות, את קמה מותשת. העייפות היא תוצאה משולבת של ירידה ברמות האסטרוגן, הורמון בעל אפקט של עשיה ועוררות. כתוצאה מהירידה בו מתרחשת גם ירידה בסרוטונין, הגורמת גם היא להשפעות דומות. גם ירידה בפעילות דופמין מביאה לתחושת חוסר אנרגיה וחשק לפעול, ולירידה בתחושת המוטיבציה.
- תחושת סטרס מוגברת: משנית לתנודות ההורמונליות, וירידה ביציבות של הציר ההורמונלי המערב את בלוטת יותרת הכליה- מה שמביא לעליה ברמות קורטיזול או תגובתיות יתר אליו. אלה גורמים לתחושת מתח, עוררות יתר וחוסר שקט. הפרוגסטרון הוא הורמון מרגיע, וירידה בו לקראת הוסת גורמת גם היא לעוררות יתר דרך עיכוב מנגנון GABA- נוירוטרסמיטור מוחי אשר משרה רגיעה.
- נפיחות וצבירת נוזלים: בימים שלפני הוסת, עקב השפעה הורמונלית יש נטיה לאגירת נוזלים בגוף דרך מנגנונים כלייתיים, ועליה בחדירות כלי הדם מה שתורם לצבירת נוזלים ברקמות. השתוקקות למתוקים וצריכה רבה שלהם מעלה רמות אינסולין, שלו השפעות נוספות על אגירת נוזלים.
- כאבים או תחושות פיזיות מוזרות: נפיחות בבטן, רגישות וכאבים בשדיים, כאבי ראש, כאבי גב ובטן. התחושות האלו אמיתיות – את לא מדמיינת. הן נגרמות מירידה ברמות אסטרוגן אשר משפיע על מערכת ויסות הכאב במוח ושינוי סף הכאב, וירידה ברמות פרוגסטרון אשר תורמת להפחתהבהשפעותיו המרגיעות והאנטי דלקתיות. פרוסטגלנדינים אשר מופרשים ברחם בסמיכות לוסת, גורמים לדלקתיות מערכתית קלה, כאבים שונים בגוף ולעיתים תחושות דמויות מחלה וירלית. סטרס ושינה לא טובה משפיעים אף הם על חווית הכאב, ומעצימים אותה משמעותית. כאבים בשדיים ורגישות השד לכל מגע נובעים ממנגנון השפעה הורמונלית על רקמת השד באופן מובהק. לאחר הביוץ, ותחת השפעת אסטרוגן, העליה בפרוגסטרון משרה שינויים בבלוטות החלב, מה שמעודד גודש אגירת נוזלים בשד. הירידה של שניהם לקראת הדימום הוסתי מביאה להקלה בתחושה זו.
- שינויים בתיאבון או במערכת העיכול: חשק עז למתוקים, פחמימות ועליה בתיאבון הם מהתסמינים השכיחים ביותר של PMS. הם נובעים משילוב של שינויים הורמונליים, מוליכים עצביים שונים ותהליכים מטבוליים. הירידה ברמות הסרוטונין אשר מתרחשת לפני הוסת גורמת לצורך עז בפחמימות ומתוקים. מבחינת הגוף, אכילת מתוקים מתורגמת זמנית לשיפור מצב הרוח. בנוסף, שינויים ברגישות להורמון אינסולין גורמים לנפילות ברמות הסוכר, מה שמעלה את הצורך הבלתי נשלט למתוק.
PMDD- PRE MENSTRUAL DYSPHORIC DISORDER
אי אפשר לדבר על PMS מבלי להתייחס ל PMDD. תסמונת זו נמצאת בקצה הספקטרום של PMS, ומהווה את המופע הקשה והקיצוני ביותר שלה. בתסמונת זו, התסמינים הנפשיים והרגשיים הם כל כך עוצמתיים, עד שהם פוגעים בצורה קשה ומשמעותית בתפקוד, במערכות יחסים ובאיכות החיים. PMDD נחשבת תסמונת פסיכיאטרית גינקולוגית ולא רק PMS קשה. כ 3-8% מהנשים בגיל הפוריות עומדות בקריטריונים לאבחנה זו. התסמינים האופייניים הם דיכאון, עצבנות, חרדה, מתח, שינויים חדים במצב הרוח, תחושת אובדן שליטה, מחשבות שליליות ועד לכדי מחשבות אובדניות במקרים קשים. בנוסף, יתכנו כל מגוון התסמינים האחרים לרבות הגופניים של PMS. הסיבה טמונה ברגישות מוגברת במיוחד של המוח ומערכת העצבים לשינויים הורמונליים המתרחשים לפני הוסת, ובמיוחד לירידה ברמת הפרוגסטרון. נשים אשר סובלות מ PMDD מגיעות פעמים רבות להתייעצות פסיכיאטרית, ומקבלות טיפול פסיכיאטרי אשר מתאים למצב זה, שמהווה בהחלט את אחת מאפשרויות הטיפול.
אבחון תסמונת קדם־וסתית
האבחון מבוסס על תיעוד של הופעת התסמינים לאורך מספר מחזורים חודשיים. האבחנה מתבצעת כאשר התסמינים חוזרים על עצמם בצורה עקבית בימים שלפני הווסת, ומשתפרים עם תחילתה. אין בדיקת דם אבחנתית ל־PMS, אך לעיתים יתבצעו בדיקות לשלול מצבים אחרים – אנמיה, הפרעות בבלוטת התריס, הפרעות אלקטרוליטריות שונות, מחלות אוטואימוניות, פיברומיאלגיה, דיכאון קליני או כל תחלואה אחרת על פי חשד קליני של הרופא המטפל. מה שמבדיל PMS או PMDD ממצבים רפואיים אחרים הוא המימד המחזורי, והעובדה כי התסמינים מופיעים לקראת וסת וחולפים אחריה.
אפשרויות טיפול ב־PMS
תסמונת קדם וסתית יכולה להשפיע מאוד על התפקוד ואיכות החיים, וקיימים מגוון פתרונות על מנת לסייע לכל אישה הסובלת מכך לשוב לתפקוד תקין והרגשה טובה. האפשרויות לטיפול וסיוע הן רבות ומקיפות, וכוללות מספר רבדים החל משינוי הרגלי חיים, דרך תזונה, פתרונות טבעיים וצמחיים, רפואה משלימה, טיפול הורמונלי מסוגים שונים ותרופות פסיכיאטריות באופן קבוע או לסירוגין.
שינוי אורח החיים
- פעילות גופנית סדירה – משפרת מצב רוח, מפחיתה כאבים, חרדה, עייפות וקרייבינג לפחמימות.
- תזונה מאוזנת – הפחתת קפאין, סוכר, אלכוהול, מלח ומזון מעובד. אכילה של הרבה ירקות, חלבונים ושומנים בריאים (שמן זית, אומגה 3). תזונה ים תיכונית יכולה לסייע מאוד למטרה זו.
- שינה מספקת וסדירה- מווסתת רמות קורטיזול, מפחיתה מתח ועצבנות, ומעלה את סף הכאב.
- טכניקות הרפיה וניהול סטרס– יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, דמיון מודרך.
תוספי תזונה וטיפול צמחי
- תוספי תזונה – מגנזיום, ויטמין B6, ויטמין D, סידן, אומגה 3.
- שיח אברהם- AGNUS CASTUS- תמצית משיח זה נמצאה יעילה להפחתת תסמיני PMS השונים, יתכן דרך השפעה על פעילות המוליך העצבי דופמין. תרכובות של שיח אברהם קיימות באופן של כדורים ותרופות מרשם, טיפות, וכחלק מפורמולות צמחיות שונות. מחקרים קליניים הראו שיפור משמעותי בתסמיני PMS בהשוואה לפלצבו.
רפואה משלימה וטיפול רגשי
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT- יעיל בהפחתת תסמיני עצבנות, דיכאון, חרדה וקשיי שינה.
- דיקור סיני- יכול לסייע לכל מגוון התסמינים באופן חלקי או מלא, ומקל על כאב.
- מיינפולנס ומדיטציה- שיפור מצב הרוח, עליה ברמות סרוטונין, הפחתת סטרס וקורטיזול, שיפור ויסות רגשי ויכולת התמודדות.
טיפול תרופתי
- תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה־SSRI (במינון נמוך) משפרות מצב רוח, דיכאון ועצבנות, משפרות שינה ומפחיתות כאב. ניתן לתת אותן באופן קבוע או על פני השלב הלוטאלי (בין הביוץ לוסת) בלבד.
- משככי כאבים (NSAIDs) לטיפול בכאבים השונים, לרבות כאבי ראש, מפרקים, בטן וגב, וגם כאבי מחזור בימים הראשונים לוסת.
- גלולות משולבות למניעת הריון – השקטת הציר ההורמונלי, ייצוב ומניעת תנודות הורמונליות. גלולות המכילות דרוספירנון (סוג של פרוגסטין) נמצאו יעילות במיוחד לשיפור תחושת הנפיחות וייצוב מצב הרוח. אפשר לשקול גם נטילה רציפה, אשר מקטינה ומונעת תנודות הורמונליות לחלוטין.
- גלולות פרוגסטרון בלבד- פחות יעילות מגלולות משולבות אולם עדיין יכולות לעזור. יעילות בעיקר לאותם תסמינים אשר נגרמים מהירידה בפרוגסטרון ומדומינניטות אסטרוגנית.
- התקן תוך רחמי הורמונלי– קיימת השפעה מסויימת אולם לא מוחלטת, יכול לסייע מעט בשל ספיגה סיסטמית של הפרוגסטרון אשר קיים בהתקן.
טבלה – תסמינים ופתרונות
תסמינים | דרכי טיפול | |
תסמינים רגשיים ונפשיים | דיכאון, דכדוך, אי שקט, חוסר ויסות, עצבנות, חרדה | הרגלי חיים, CBT, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, טיפול צמחי, טיפולים הורמונליים |
עייפות וחולשה | חוסר שינה, חוסר מוטיבציה, אנרגיה ירודה, חוסר חשק, כוח ירוד | פעילות גופנית, הרגלי שינה נכונים, תוספי תזונה, תוספים צמחיים, טיפול הורמונלי |
כאבים | כאבי בטן, גב, ראש, שדיים ומפרקים | הרגלי חיים, תוספי תזונה, פעילות גופנית, NSAIDs, רפואה משלימה |
נפיחות | בצקתיות, נפיחות, גודש בשדיים, צבירת נוזלים ועליה במשקל | טיפול ברפואה משלימה, פעילות גופנית, תוספי תזונה, טיפול צמחי או טיפולים הורמונליים |
תשובות לשאלות נפוצות
לא תמיד. כאשר התסמינים קלים – שינוי אורח החיים וטיפול טבעי או על ידי רפואה משלימה לעיתים מספיקים. אך במקרה של פגיעה בתפקוד – מומלץ לפנות לייעוץ רפואי ולשקול טיפול תרופתי מתאים.
כן, PMS יכול בהחלט להתנהג שונה עם ההתקדמות בגיל. בשנות ה- 20-30 התופעות נוטות להיות מתונות יותר, ולקראת שנות ה-40 הנטיה ל PMS ועוצמתו יכולים להתגבר. סביב הפרה מנופאוזה התסמינים עלולים להיות הקשים ביותר, כיוון שהשינויים ההורמונליים נהיים חדים יותר ועקביים פחות, ובשל חוסר היציבות ההורמונלי אשר מאפיין תקופה זו. במקרים אלו כדאי לקרוא גם על PMS בפרה‑מנופאוזה.
על פי רוב, התסמינים מתחילים בין 3–10 ימים לפני הווסת, עם שיפור משמעותי ביום תחילת הווסת או ביום המחרת.
בדרך כלל אין כל השפעה. מדובר בתופעה הקשורה לשלב שאחרי הביוץ. נחמד לציין כי במידה ונקלט הריון, ככל הנראה לא יהיה PMS באותו החודש.
מה שמסייע מאוד לאבחנה בין מצבים אלה הוא דפוס המעגליות של התלונות. אם התסמינים מופיעים בכל חודש סביב אותו הזמן, ונעלמים עם הווסת – סביר שמדובר ב‑PMS. רופאה מומחית תוכל לאשר זאת.
במרבית המקרים וכמעט בכולם, גלולות למניעת הריון יכולות לסייע מאוד ואף להעלים את תסמיני ה PMS. גם אופן נטילת הגלולות וסוג הגלולות יכול להשפיע על התגובה.
לתזונה יש השפעה ישירה: סוכר, מלח, אלכוהול וקפאין מגבירים תסמינים, כמו גם פחמימות פשוטות ומזון מעובד. לעומת זאת, תפריט מאוזן ומועשר במינרלים, ירקות, חלבונים ושמנים טובים יכול להקל.
סיכום
תסמונת קדם וסתית היא תופעה שכיחה אך לא תמיד מובנת או מזוהה בזמן. נשים רבות חוות תסמינים של ממש מדי חודש, גופניים ונפשיים, ולא פעם סובלות בשתיקה. חשוב לדעת שיש מה לעשות – שינוי באורח החיים, תוספי תזונה, טיפול תרופתי מותאם או שילוב של מספר גישות – יכולים להקל באופן ניכר.
אם את מרגישה שהתסמינים משפיעים על איכות החיים שלך – את לא לבד. אני מזמינה אותך לפנות לייעוץ אישי ולהשיב את האיזון לחיים.