העולם המודרני שאנו חיים בו היום מתאפיין, בין היתר, בעלייה בתוחלת החיים. בהתאם לכך, נשים רבות מבלות כמעט מחצית מחייהן בתקופת גיל המעבר (מנופאוזה), כלומר התקופה שמעבר לגיל הפוריות, ולאחר הפסקת הווסת. לרוב, תקופה זו מתאפיינת בעשייה רבה, פיתוח קריירה, חיי חברה, זוגיות (לעיתים חדשה), תחביבים, ספורט ועוד. אך במקרים רבים, כל אלה עלולים להיפגע בשל תסמינים גופניים ונפשיים הנובעים משינויים הורמונליים שיכולים להפריע ולהעיב על איכות החיים באופן משמעותי.

אף אחת לא חייבת לחיות כך. בעזרת טיפול מתאים, ניתן לשפר משמעותית את איכות החיים של נשים הנמצאות לקראת או בגיל המעבר.

במסגרת ניסיוני הרב, טיפלתי רבות בנשים הנמצאות בטרום גיל המעבר (פרימנופאוזה) ובגיל המעבר. נוסף על כך, במהלך הכשרתי השלמתי מסלול לימודים ייעודי לגיל המעבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. חשוב להדגיש כי היום ניתן להתאים לכל אישה את הטיפול המתאים לה, בין שהורמונלי או אחר, תוך התייחסות לרקע הרפואי, אורח החיים והתסמינים מהם היא סובלת.

מרפאת גיל המעבר 

תסמיני גיל המעבר (מנופאוזה)

גיל המעבר מתאפיין במגוון רחב של תסמינים, אשר יכולים לערב את כל אברי ומערכות הגוף השונות. קיימים תסמינים שכיחים ומוכרים יותר, כמו גם תסמינים רבים אשר הינם פחות מוכרים ולכן פעמים רבות גם פחות מקושרים לגיל המעבר.

גלי חום והזעות לילה

גלי חום הם התסמין המוכר, הנפוץ והבולט ביותר בגיל המעבר. הם מתבטאים בתחושת חום פתאומית או בעירה פנימית שמתחילה בחזה או בפנים ומתפשטת לכל הגוף. הזעה מוגברת, או לעיתים תחושת קור לאחר גל החום הם חלק מתופעה זו. גלי חום נמשכים לרוב מספר דקות, אך משכם ותדירותם משתנים מאישה לאישה. גלי חום יכולים להופיע בכל שעות היממה, אולם הם שכיחים ומפריעים יותר בשעות הלילה, בשל יכולתם לגרום לפגיעה קשה בשינה וכתוצאה מכך בתפקוד במהלך היום.

איך מתמודדים?

• אוורור מספק של החלל או החדר
• לבישת בגדים נושמים ודקים, עדיפות לבגדי כותנה
• הקפדה על תזונה מתאימה, נטולת סוכר וקמח לבן ככל שניתן
• המנעות משתיית משקאות חמים או אלכוהוליים לקראת השינה
• תוספי תזונה וצמחי מרפא, כגון קוהוש שחור
• טיפול ברפואה משלימה, דיקור סיני
• טיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר MHT 
• טיפול תרופתי אשר אינו הורמונלי, למשל ואוזה או כדורים ממשפחת SSRI 

דיכאון, חרדה ושינויים במצב הרוח

הירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון גורמת לשינויים במערכת העצבים המרכזית, מה שעלול לגרום לתחושות של עצבנות, חרדה ואף דיכאון. נשים רבות חוות תנודות קיצוניות במצב הרוח, רגישות יתר,  אי שקט ותחושת עומס רגשי. גם הופעת התקפי חרדה חדשים או החמרה בהתקפי חרדה קיימים יכולות להיות חלק מתסמיני גיל המעבר. 

פתרונות אפשריים:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): מסייע בניהול מחשבות שליליות ושיפור מצב הרוח.
• פעילות גופנית על כל סוגיה מסייעת מאוד בשיפור תסמינים נפשיים. רצוי לשלב אימונים אירוביים כמו הליכה, שחייה או ריצה, עם אימוני יוגה או פילאטיס 
• תמיכה פסיכולוגית: שיחות עם מטפל מקצועי או קבוצות תמיכה לנשים בגיל המעבר.
• טיפול תרופתי לא הורמונלי מותאם לתלונות האישה
• טיפול הורמונלי לגיל המעבר 

יובש בנרתיק וכאבים ביחסי מין

במהלך גיל המעבר, ירידה ברמות האסטרוגן משפיעה גם על הנרתיק, שהוא איבר הזקוק לאספקה שוטפת של אסטרוגן לצורך בריאותו ותפקודו. ירידה זו גורמת למגוון תחושות ותלונות כגון יובש בנרתיק, צריבה, עקצוצים, כאב- מה שיכול לגרום לאי-נוחות במהלך יחסי מין עד לכדי חוסר יכולת לקיים יחסי מין,  ואף לדלקות תכופות בדרכי השתן. נוסף על כך, גם ירידה בחשק המיני (ליבידו) בגיל המעבר היא תסמין שכיח- בשל הדעיכה ברמות האסטרוגן וגם הטסטוסטרון.

אפשרויות  טיפול:

• טיפולים מקומיים לנרתיק ללא רכיבים הורמונליים

• שימוש בקרמים לנרתיק  המכילים אסטרוגן מקומי: טיפול זה משפר את הלחות ואת גמישות הרקמות.
• טיפול בכדורי אסטרוגן לנרתיק
• טיפול בנרות DHEA לנרתיק, תכשיר אשר מתפרק לאסטרוגן וטסטוסטרון
• טיפול מקומי לנרתיק בקרמים המכילים טסטוסטרון 
• טיפול על ידי לייזר
• פניה לטיפול על ידי מטפלת מינית, באופן אישי או זוגי 
• טיפולים הורמונליים חלופיים סיסטמיים (MHT): נותנים מענה למכלול תלונות גיל המעבר אשר מפריעות לאיכות החיים בכלל וליחסי מין בפרט.

הפרעות שינה ועייפות מוגברת

נשים רבות בגיל המעבר חוות קשיים בהירדמות, יקיצות ליליות מרובות או שינה לא מספקת. תופעות אלה קשורות גם בירידה ברמות ההורמונים, וגם בגלי חום או הזעות לילה אשר משבשות את השינה. לעיתים קיימים ארועים של דופק מואץ, התקפי חרדה או אי שקט אשר מועצמים בשעות הלילה. התוצאה הסופית הינה שינה לא מספקת, דבר המשליך באופן ישיר על יכולת התפקוד במהלך היום. נשים אשר חוות קשיי שינה מדווחות פעמים רבות על עייפות כרונית, קושי בריכוז, מצב רוח ירוד, דכדוך, עצבנות יתר ונטיה להרדמות שלא מרצון במהלך היום.  

שיטות לשיפור השינה:

• שגרת שינה קבועה: הקפדה על הליכה  לישון והתעוררות באותן שעות בכל יום.

• שיטות הרפיה: יוגה, מדיטציה או נשימות עמוקות לפני השינה.
• רצוי להימנע מאכילה לפחות שעתיים לפני השינה
• רצוי להימנע משתיית אלכוהול או משקאות חמים לפני השינה
• היגיינת שינה- להוציא מהחדר טלפונים ניידים ושאר מסכים, להקפיד על שקט וחושך בחדר השינה
• טיפולים טבעיים: תוספי תזונה שונים כגון מגנזיום יכולים לסייע לשיפור השינה
• נטילת מלטונין (הורמון שינה) עשוייה לסייע באיזון מחזורי השינה.
• טיפול הורמונלי מערכתי (סיסטמי) באסטרוגן ופרוגסטרון

בעיות זיכרון וריכוז ("Brain Fog")

אחד התסמינים הפחות מדוברים של גיל המעבר הוא ירידה זמנית בזיכרון ובריכוז, מה שמכונה "ערפול מוחי". נשים רבות מתקשות לזכור משימות יומיומיות או להתרכז בעבודה. חלק מהנשים יתארו יותר קושי בשליפת נתונים, שליפת שמות או אפילו קושי במציאת המילה אותה הן מתכוונות לומר. חלק אחר מתקשות לזכור פרטים לטווח קצר מאוד, למשל פתיחת מגירה על מנת לקחת חפץ מסויים ושיכחה תוך שניות של מה היה החפץ המבוקש. תסמין זה הוא ביטוי לשפעה נוירולוגית של החסר באסטרוגן במערכת העצבים המרכזית. חשוב לציין, כי ערפול מוחי שאופייני לגיל המעבר הוא על פי רוב תסמין שחולף מעצמו, ואין בו כדי להעיד על תחילתה של דמנציה או ירידה קוגניטיבית קבועה.

איך מתמודדים?

• תזונה עשירה באומגה-3: דגים, אגוזים וזרעי פשתן משפרים את תפקוד המוח.
• תרגול מנטלי: שמירה על מסגרת תעסוקה, משחקי חשיבה, קריאה וכתיבה מסייעים לשמירה על חדות מנטלית.
• שינה איכותית והימנעות מעייפות יתר: שינה מספקת משפרת משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי.

• הפחתת מתח וחרדה סביב התסמינים- יש לזכור שמדובר בתופעה חולפת 
• פעילות גופנית סדירה אשר תומכת בחיזוק הגוף והנפש
• טיפול הורמונלי לגיל המעבר, יכול מאוד לסייע בהפחתת התסמינים או קיצור משכם. 

ירידה בחשק מיני וקושי בקיום יחסי מין

הפגיעה במיניות בגיל המעבר היא תוצאה של גורמים רבים ושונים, ולעיתים קרובות שילוב שלהם: לפעמים הבעיה העיקרית היא ירידה בחשק המיני. לעיתים, קשיים ביחסי מין נובעים מתלונות נרתיקיות וכאבים בקיום יחסי מין. יש קשיים הנובעים מבעיות אחרות של גיל המעבר- עייפות, קשיי שינה, גלי חום, מצבי רוח סוערים ולא יציבים, עצבנות ודכדוך. לעיתים הבעיה קשורה בירידה בדימוי הגוף- אשר גם לזה השפעה הורמונלית. לעיתים היא קשורה להשמנה, ולעיתים יש מרכיב פסיכולוגי חזק יותר, המשקף פגיעה בחיוניות, בחיות, או בליבידו לחיים עצמם. ישנם מצבים בהם האישה חווה קושי להגיע לאורגזמה, ולפעמים יש מרכיב אשר נובע מבעיות במערכת היחסים עצמה, בין אם שחיקה או בעיות תקשורת ואחרות.

איך אפשר לסייע?

חשוב להבין, שהטיפול עובר דרך נסיון להבין את הסיבה לקושי ביחסי המין. בהתאם, קיימות אפשרויות רבות:

• טיפול נרתיקי מקומי במקרים של יובש, צריבה, כאבים או תלונות נרתיקיות אחרות
• טיפול הורמונלי סיסטמי לשיפור איכות החיים ויתר תסמיני גיל המעבר
• הסתייעות ביועצת מינית, לטיפול אישי או זוגי
• ייעוץ דיאטנית להתאמה תזונתית וירידה במשקל
• פעילות גופנית סדירה
• טיפול בטסטוסטרון- סיסטמי או מקומי לנרתיק
• צמחי מרפא ותוספי תזונה שונים

מהן אפשרויות הטיפול בגיל המעבר?

גיל המעבר מציב אתגרים פיזיים ורגשיים רבים, אך מגוון רחב של אפשרויות טיפול זמינות כדי להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים. הטיפולים מתמקדים בהפחתת תסמינים, שימור הבריאות הכללית ותמיכה נפשית. הנה סקירה של אפשרויות הטיפול המרכזיות:

טיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר (MHT)

טיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר MHT הוא הנפוץ והיעיל ביותר להקלה בתסמיני גיל המעבר. הוא כולל אסטרוגן בתוספת פרוגסטרון לכל אישה אשר יש לה רחם.
הטיפול הינו מותאם אישית לכל מטופלת, בהתאם לצרכיה הרפואיים, העדפותיה ואורח חייה.
הוא יכול לכלול גם הורמונים נוספים על פי הצורך הקליני ושיקול דעתה של ד"ר ענבר ובחירת המטופלת. הטיפול ההורמונלי יעיל במיוחד להקלה על גלי חום, קשיי שינה, יובש בנרתיק ושינויים במצב הרוח.  מעבר לכך, לטיפול ההורמונלי, כאשר מותחל בזמן המתאים,  יתרון ארוך טווח בכל הקשור לשמירה על הבריאות הכללית והפחתת תמותה מכל הסיבות.  הטיפול ההורמונלי MHT מסייע בין היתר בשמירה על בריאות מערכת הלב וכלי הדם, מניעת טרשת עורקים, שמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין, מניעת אובדן מסת העצם והפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים.

יתרונות:

• הקלה מהירה ומשמעותית בתסמינים פיזיים ונפשיים ושיפור משמעותי באיכות החיים
• שימור בריאות העצמות והפחתת הסיכון לשברים
• שמירה על בריאות מערכת הלב וכלי הדם, מניעת טרשת עורקים והתקפי לב
• האטת תהליך ההזדקנות של כל מערכות הגוף והאיברים הפנימיים והחיצוניים
• שיפור איכות השינה והריכוז
• שיפור התפקוד מיני
• הפחתת סיכון לתחלואה בסוגי סרטן שונים
• הפחתת סיכון לתמותה מכל הסיבות, באם מתחילים טיפול בחלון ההזדמנויות

חסרונות וסיכונים:

• עלייה קלה בסיכון לקרישיות יתר- ניתן לצמצם או לבטל סיכון זה על ידי בחירת טיפול מתאים במקרי הצורך
• יתכן כי לאורך זמן, קיים סיכוי לעליה מינימלית ביותר בסיכון לסרטן שד- ניתן לצמצום או ביטול על ידי בחירת טיפול מתאים במקרים הדרושים
• טיפול הורמונלי פומי עלול להעלות רמת טריגליצרידים ורמת כולסטרול
• דורש מעקב רפואי צמוד- יתכן כי מדובר ביתרון ולא חיסרון! הטיפול מבטיח מעקב גינקולוגי שגרתי סדיר, הקפדה על מעקב בדיקות שד ובדיקות נוספות כפי שנדרש.

הורמונים זהים ביולוגית (Bio-Identical Hormones)

 למרות שטיפולים אלה מהווים חלק מסל האפשרויות של הטיפול ההורמונלי, בחרתי להזכירם בנפרד בשל השיח והעניין הרבים בהם בעת האחרונה. הורמונים זהים ביולוגית הם חלופה נוספת לטיפול ההורמונלי המסורתי. מדובר במולקולות זהות לחלוטין למולקולות ההורמונים אשר מיוצרות בגוף בשנות הפוריות.  הם מופקים ממקורות טבעיים, ומיוצרים במעבדות, מפעלים או בתי מרקחת שונים. יש אפשרות לקבל בדרך זו את כל מגוון ההורמונים שקיימים: אסטרוגן על נגזרותיו, פרוגסטרון טסטוסטרון DHEA ועוד. חשוב לציין, כי גם חלק נכבד מהטיפולים הגנריים ותרופות המרשם הרגילות הקיימות היום הן זהות ביולוגית. דרכי המתן יכולות להיות בקרמים, ג'לים, כדורים, מדבקות, או טיפולים מקומיים לנרתיק. טיפולים אלו מתאימים לנשים המעוניינות בגישה טבעית יותר, אך חשוב לזכור כי מדובר בטיפול הורמונלי לכל דבר, ולהקפיד על התאמה אישית ומעקב רפואי סדיר.

שינוי באורח החיים

שינוי והתאמה של אורח החיים הוא הבסיס הקריטי ביותר ואבן היסוד לכל טיפול בגיל המעבר.  שינויים בהרגלים היומיומיים יכולים להשפיע באופן משמעותי על התסמינים של גיל המעבר. שילוב של תזונה מאוזנת, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה ותרגולי הרפיה מסייעים בשיפור מצב הרוח, הפחתת גלי חום, שיפור השינה, חיזוק השלד ורקמות החיבור, מניעת מחלות לב ותמיכה במערכת החיסון.

דגשים עיקריים:

• תזונה בריאה: רצוי בין היתר להפחית צריכת סוכר לבן, קמחים ומזון מעובד. מומלץ להגביר את הצריכה של מזונות עשירים בסידן, ויטמין D ואומגה 3. כמו כן, יש להקפיד על תזונה עתירת חלבון. מומלץ מאוד להיעזר בתזונאית מומחית לגיל המעבר. 
• פעילות גופנית: רצוי להקפיד על אימוני כוח לפחות פעמיים בשבוע, ופעילות אירובית כחצי שעה ביום.  רצוי מאוד לשלב פעילות גופנית בונת עצם כגון פילאטיס או יוגה. 
• טכניקות הרפיה: יוגה, מדיטציה ונשימות עמוקות מקלות על חרדה ושיפור איכות השינה.
• שמירה על משקל גוף תקין 
• הפסקת עישון
• הרגלי שינה סדירים- הליכה לישון בשעות קבועות, שעות שינה מספקות, הקפדה על שקט וחושך, המנעות ממסכים בחדר ולקראת השינה, המנעות מאכילה לפני השינה.

טיפולים טבעיים ומשלימים

עולם הטיפולים הטבעיים והרפואה המשלימה מציע מגוון פתרונות וגישות להתמודדות עם תסמיני גיל המעבר, ומביא פעמים רבות לתוצאות טובות. טיפולים אלה מתאימים הן לנשים אשר לא יכולות או לא רוצות לקבל טיפול הורמונלי, והן כטיפול נלווה לנשים שמקבלות טיפול הורמונלי. הרפואה הטבעית מסתייעת במספר צמחי מרפא אשר ידועים בסגולותיהם לטיפול בתופעות גיל המעבר, חלקם קיימים כתרופות מרשם.  

• צמחי מרפא: השכיח ביותר לטיפול בתסמיני גיל המעבר הוא הקוהוש השחור. צמחים נוספים המשולבים לעיתים בתכשירי גיל המעבר הם שיח אברהם, שורש מאקה, אשווגנדה, ג'ינסנג, ואיזופלבונים (ממקורות סויה).

• דיקור סיני ונטורופתיה: מסייע להקלה על גלי חום והפרעות שינה, מתח וחרדותתוספי תזונה: ויטמינים ומינרלים המותאמים לנשים בגיל המעבר, כמו מגנזיום וויטמין D.

טיפול רגשי ותמיכה פסיכולוגית

נשים רבות חוות עומס רגשי, עצבנות ורגישות יתר בתקופה זו. לעיתים, הדברים מגיעים לכדי תסמיני דיכאון או חרדה הלכה למעשה. תמיכה פסיכולוגית, שיחות עם מטפל או הצטרפות לקבוצות תמיכה, מסייעות בהתמודדות עם תחושות של בדידות, עצבנות או חרדה. שכיחים מאוד גם טיפולי CBT, אשר מציעים דרכים מעשיות וממוקדות יותר להתמודדות עם קשיים ותסמינים.

טיפול תרופתי שאינו הורמונלי

קיים מגוון של תרופות מרשם שאינן מכילות הורמונים כלל, אשר יכולות לסייע בטיפול בבעיות ותסמיני גיל המעבר השונים. הדוגמה החדשה והבולטת ביותר הינה הואוזה, תרופה אשר הפכה זמינה לשימוש בישראל במהלך שנת 2024, ומשמשת לטיפול בגלי חום והזעות לילה על ידי רגולציה של מרכז ויסות החום בהיפותלמוס שבמוח. אזור זה מווסת בד"כ על ידי אסטרוגן, ועם ירידת רמות האסטרוגן בגוף יורדת בקרה זו, מה שגורם לתגובתיות יתר והופעת גלי החום. דוגמאות נוספות הן תרופות ממשפחת SSRI הניתנות לטיפול בתופעות דיכאון וחרדה, אולם נמצאו יעילות גם לטיפול בגלי חום במקרים מסויימים.

טיפולים ממוקדים לתסמינים ספציפיים

• יובש בנרתיק, כאבים ביחסי מין: שימוש בקרמים וג'לים המכילים אסטרוגן מקומי, DHEA או טסטוסטרון.
• קשיי שינה: תוספי מלטונין, תוספים טבעיים או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשינה 
• בעיות זיכרון וריכוז: תרגול קוגניטיבי, תוספי אומגה 3 ושמירה על שגרה יומיומית ושגרת שינה ברורה.
• ירידה בחשק מיני או קושי להגיע לאורגזמה: שקילת תוספת טסטוסטרון 
• ירידה במסת עצם: תוספי תזונה, פעילות גופנית בונת עצם, טיפול הורמונלי או טיפול ייעודי לאוסטיאופורוזיס

מתי כדאי לפנות לקבל ייעוץ מותאם לגיל המעבר?

• כאשר מופיעים סימפטומים חריגים, בין אם מוכרים ככאלה הקשורים לגיל המעבר ובין אם לא, בטווח הגילאים המתאים- בדרך כלל מעל גיל 40. 
• בתקופת הפרי מנופאוזה, בה המחזורים מתחילים להיות לא סדירים
• בתקופת הפרה מנופאוזה, בה עדיין יש מחזורים סדירים, וקיימות תופעות של תסמונת קדם וסתית PMS חדשה או החמרה של תסמונת קדם וסתית PMS קיימת.
• בנשים אשר נכנסות לגיל המעבר מוקדם מגיל 45, ובמיוחד מתחת לגיל 40
• בנשים אשר מועמדות לעבור ניתוח כריתת שחלות מניעתי בשל נשאות ל BRCA
• בנשים אשר עברו טיפולי פוריות או שימור פוריות (הקפאת ביציות) בשל רזרווה שחלתית ירודה

מתי לא ניתן לקבל טיפול הורמונלי?

בניגוד לבעבר, כיום כמעט ולא קיימים מצבים בהם באופן חד משמעי לא ניתן לאפשר טיפול הורמונלי כלשהו לגיל המעבר. בגלל אפשרויות הטיפול הרחבות, כולל כאלה אשר מכילות פרופיל סיכונים נמוך ביותר, במרבית המקרים ניתן למצוא את הדרך להתאים טיפול לכל אישה. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם הטיפול ההורמונלי לא יתאפשר או יצריך התאמות מורכבות יותר.  ביניהם:

• סרטן שד פעיל, או אבחנה של סרטן שד בשנים האחרונות. 
• היסטוריה של סרטן שד, במיוחד במצבים של סרטן רגיש להורמונים
• סרטן של רירית הרחם, ומקרים מסויימים של סרטן שחלה
• בעיות קרישיות יתר- לא קיים איסור באופן גורף. ההחלטה תלויה בדרגת הסיכון והחומרה של קרישיות היתר, כאשר לעיתים ניתן לשלב טיפול הורמונלי עם טיפול נוגד קרישה
• דימום רחמי בלתי מוסבר.
• מחלת לב או כלי דם פעילה, או רקע של התקף לב. 
• בחלוף חלון ההזדמנויות של 10 שנים מתום הוסת, או בגיל מבוגר מ 60- יש לבצע הערכה נוספת טרם התחלת טיפול

גיל מעבר מוקדם – מנופאוזה מוקדמת

מנופאוזה מוקדמת  היא מצב שבו אישה מתחילה את גיל המעבר לפני גיל 45. מצב זה קיים בכ 10% מהנשים. גיל מעבר מוקדם מאוד, אשר כמוהו ככשל שחלתי מוקדם, הוא הפסקת הוסתות וכניסה לגיל מעבר לפני גיל 40. מצב זה הוא נדיר יותר וקיים בכ 1-3% מהנשים. לעיתים ישנה חזרה של פעילות שחלתית זמנית ואפילו סדירה בחלק מהמקרים, עד לכדי ביוצים ואפשרות של הריון. זוהי למעשה לא מנופאוזה פיזיולוגית רגילה, אלא מחלה אנדוקרינית הלכה למעשה, ויש לה השלכות והשפעות בריאותיות רבות. 

הגורמים לגיל מעבר מוקדם

גיל מעבר מוקדם עשוי להופיע בשל סיבות גנטיות, מחלות, טיפולים רפואיים מסוימים, ניתוחים או גורמים סביבתיים. גיל מעבר מוקדם עלול להוות אתגר נפשי ורגשי, שכן הוא מתרחש בשלב בו נשים רבות אינן מצפות לשינויים הורמונליים ולעיתים עדיין מעוניינות בפריון. אולם מעבר לכך, מדובר בסוגיה בריאותית ורפואית חשובה ביותר, עם השלכות רפואיות מרחיקות לכת אשר דורשות טיפול והתייחסות.

גורמים גנטיים

נשים בעלות היסטוריה משפחתית של גיל מעבר מוקדם עשויות להיות בסיכון גבוה יותר. נשאות ל X שביר או תסמונת טרנר מלאה או חלקית, גורמות בד"כ לכשל שחלתי מוקדם / מנופאוזה מוקדמת.

מחלות אוטואימוניות

מחלות אוטואימוניות סיסטמיות נמצאות באסוציאציה, או בקשר חזק לכשל שחלתי מוקדם.  הקשר הזה עובד לשני הכיוונים: נשים עם מחלות אוטואימוניות שונות נמצאות בסיכון גבוה יותר לכשל שחלתי מוקדם, אולם במקביל לכך, נשים עם כשל שחלתי מוקדם נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות אוטואימוניות נוספות. בעיקר קיים קשר להפרעות בבלוטת התריס, סוכרת נעורים (סוג 1) ומחלת אדיסון, אבל גם ללופוס (זאבת), טרשת נפוצה ואחרות. בחלק מהמקרים של מנופאוזה מוקדמת ניתן אף לזהות בדם האישה נוגדנים עצמיים ספציפיים כנגד השחלות. 

טיפולים רפואיים

כימותרפיה, או הקרנות לאזור האגן עלולות לגרום למנופאוזה מוקדמת.

גורמים סביבתיים

עישון, תזונה לא מאוזנת או תת תזונה, וחשיפה לרעלים מסוימים עשויים להשפיע על תפקוד השחלות.

ניתוחים

ניתוח לכריתת השחלות גורם לכניסה מיידית לגיל המעבר.

התסמינים של גיל מעבר מוקדם

התסמינים דומים לאלו של גיל המעבר הרגיל, אך עשויים להיות חמורים יותר בשל הופעתם בגיל צעיר. יוצא מן הכלל הוא מצב של מנופאוזה כירורגית- גיל מעבר אשר נגרם מניתוח להסרת שחלות בגיל בו הן עדיין מתפקדות. במקרה זה, הכניסה לגיל המעבר הינה מיידית, חדה והסימפטומים עשויים להיות קשים בהתאם. 

התסמינים של מנופאוזה מוקדמת הם:

• אי סדירות או הפסקת המחזור החודשי.
• גלי חום והזעות לילה.
• שינויים במצב הרוח, דכדוך ותחושת דיכאון.
• הופעת פלפיטציות / דופק מהיר והתקפי חרדה
• קשיי שינה על כל סוגיהם ועייפות כרונית
• יובש בנרתיק וירידה בחשק המיני.
• ירידה ברמת האנרגיה, קשיי ריכוז וזיכרון

השלכות אפשריות של גיל מעבר מוקדם

נשים אשר חוות כניסה מוקדמת לגיל המעבר עלולות להתמודד עם השלכות בריאותיות ונפשיות רבות, ביניהן: 

• עליה בסיכון למחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים
• עליה בסיכון לדמנציה, אלצהיימר, בעיות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי
• עליה בסיכון להשמנה ותסמונת מטבולית
• תסמונת נרתיקית של גיל המעבר GSM ופגיעה בתפקוד מיני
• עליה בסיכון לתחלואה פסיכיאטרית
• עליה בסיכון לתמותה מכל הסיבות

חשוב לציין, כי מידת הסיכון לכל התופעות האלה עולה ככל שמועד הכניסה לגיל המעבר מוקדם יותר.

אפשרויות טיפול בגיל מעבר מוקדם

בדומה לטיפול בגיל מעבר בכל גיל אחר, הטיפול ההורמונלי הוא הטוב והיעיל ביותר. אולם, שלא כמו בגיל מעבר אשר מופיע בגיל מאוחר יותר, קיימת אינדיקציה (התוויה) חד משמעית לטיפול הורמונלי בנשים אלו, כולל בנשים אשר לא חשות בתסמינים כלל. כיוון שגיל מעבר מוקדם מהווה ארוע רפואי משמעותי עם השלכות בריאותיות רבות, חשוב מאוד להגיע לייעוץ מתאים ולהתחיל טיפול בהקדם האפשרי.

נשאיות BRCA 1  ו BRCA 2:

בשנים האחרונות, ובמיוחד עם כניסת בדיקת הסקר לסל הבריאות, עלה משמעותית מספר הנשים אשר מאובחנות כנשאיות המוטציה בגן BRCA 1 או BRCA 2. נשים אלה נמצאות בסיכון של עשרות אחוזים לחלות בסרטן שד או הסרטן שחלות. על פי ההמלצות, לנשאיות BRCA1 מומלץ לבצע ניתוח לכריתה מניעתית של השחלות והחצוצרות עד גיל 40, ולנשאיות BRCA2- עד גיל 45, ולאחר סיום תוכנית הפוריות של האישה. נשים אלה נכנסות לגיל המעבר בבת אחת, באופן חד ומיידי, מייד לאחר הניתוח לכריתת השחלות. מנופאוזה מסוג זה נקראת גם "מנופאוזה כירורגית", בה אובדן תפקוד השחלות מתרחש בעקבות ניתוח. כיום ההמלצה על טיפול הורמונלי בנשים אלה הינה חד משמעית, שכן הן צפויות להיכנס לגיל מעבר פתאומי ומוקדם, על כל המשתמע מכך. כדי לא לסבול מהירידה המיידית ברמת ההורמונים לאחר הניתוח, מומלץ להגיע להתייעצות טרם מועד הניתוח המתוכנן ולהגיע לניתוח במוכנות מלאה עם מרשמים לטיפול, לאחר קבלת ייעוץ מתאים מלווה הסברים על ההשלכות ואפשרויות הטיפול. 

קווים מנחים בטיפול בנשאיות BRCA לאחר ניתוח לכריתת שחלות:

• התחלת טיפול מיידית לאחר הניתוח
• המשך טיפול לפחות עד הגעה לגיל המעבר הממוצע (סביב גיל 50)
• צמצום החשיפה לפרוגסטרון, ובחירת סוג פרוגסטרון מתאים ביותר לשם צמצום הסיכון לסרטן שד
• תוספת טסטוסטרון וטיפול מקומי לנרתיק במידת הצורך

כיצד מרפאה לגיל המעבר יכולה לעזור?

• תשאול מדוייק
• אבחון מקיף
• הערכה קלינית ובדיקה גופנית
• התאמת טיפול מותאם אישית למטופלת תוך שיתוף המטופלת בבחירת הטיפול
• מעקב אחר שיפור הסימפטומים ושינוי הטיפול במידת הצורך
• מעקב תקופתי ועדכון ההמלצות והטיפול על פי הצורך, תחושת המטופלת, גיל ומצב רפואי משתנים.