נטייה לקרישיות יתר

קרישיות יתר היא מצב של חוסר איזון במערכת קרישת הדם. בעיות קרישה עשויות להיות מולדות (גנטיות) או נרכשות, וחלקן קשורות בעליה בסיכון לסיבוכי היריון שונים דוגמת הפלות חוזרות מוקדמות או מאוחרות, רעלת היריון, היפרדות שליה, הפרעה בגדילת העובר, ומוות עוברי תוך רחמי.

בנוסף לכך, היריון הוא ממילא מצב בו קיימת נטייה מובנית לקרישיות יתר נוכח חשיפה גבוהה להורמונים, עליה במשקל, ירידה בניידות והאטה בזרימת הדם הורידית בפלג הגוף התחתון. לכן, נשים בהיריון הסובלות בנוסף גם מקרישיות יתר נמצאות בסיכון מוגבר ללקות באירועים של פקקת ורידית או עורקית במהלך ההיריון.

מעקב אחר נשים אלה שם דגש על איתור גורם הקרישה והערכת מידת הסיכון שהוא מהווה להיריון, מתן טיפול מתאים משלבים מוקדמים של ההיריון ועד סמוך ללידה, שילוב מומחה קרישה בעת הצורך, מעקב לשלילת סיבוכי ההיריון השונים היכולים להתפתח כתוצאה מכך, ותזמון הילוד למועד המתאים ביותר. כמו כן, חשוב לקבל המלצות מדויקות להמשך הטיפול לאחר הלידה, ובמיוחד בתקופת משכב הלידה.