עבר של רעלת היריון

עבר של
רעלת היריון

עבר של רעלת הריון – הסיכונים, המעקב והמשמעויות להריון הבא

מדוע רקע של רעלת הריון הוא בעל משמעות להריונות עתידיים

רעלת הריון היא אחד מסיבוכי ההריון המשמעותיים ביותר, והיא מהווה סיבה מרכזית לאשפוזים בשליש השני והשלישי, לזירוז הלידה וללידות מוקדמות. שכיחותה של רעלת הריון היא בכ 3-5% מכלל ההריונות, עם שכיחות מעט גבוהה יותר בהריון ראשון- כ 6-7%.  למרות שמרבית הנשים מחלימות לחלוטין לאחר הלידה, אירוע של רעלת היריון מצביע על נטיה לרגישות ייחודית של מערכת כלי הדם והשליה, וכן על תגובה ביולוגית מסוימת של הגוף למצב של הריון. בנוסף, רעלת הריון מתרחשת פעמים רבות בנוכחות מצבים רפואיים שונים המהווים גורמי סיכון לתופעה זו. לכן, לנשים שחוו רעלת היריון בעבר יש פרופיל סיכון ייחודי, המשפיע לא רק על סיכויי ההישנות בהריון הבא, אלא גם על בריאותן העתידית.  סיכויי החזרה של רעלת הריון בהריונות הבאים עומדת על כ 15-40%, כתלות בחומרת הרעלת ומועד הופעתה. 

מחקרים רחבי היקף מצביעים על כך שנשים אשר חוו רעלת היריון בעבר נמצאות בסיכון גבוה יותר  לפתח יתר לחץ דם כרוני, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, מחלת כליה כרונית, מחלות כלי דם, סוכרת ותסמונת מטבולית שנים לאחר ההריון. בנוסף, רעלת היריון, במיוחד כאשר הופיעה בשלב מוקדם בהריון או הייתה בעלת מאפיינים חמורים, עלולה להשפיע על התפתחות השליה בהריונות עתידיים ולגרום להאטה בגדילה של העובר, בעיה בזרימות הדם לשליה, הפרדות שליה ולידה מוקדמת.

אף כי רעלת הריון אינה ניתנת למניעה באופן מוחלט, טיפול ומעקב נכונים יכולים לשנות לטובה את תמונת הסיכון. בחלק מהמקרים, ניתן להפחית את הסיכון, לעכב הופעה או להקל את החומרה. כאשר אישה מגיעה לתכנון הריון נוסף עם מודעות למצב הרפואי שלה, ידע על גורמי הסיכון והבנה של הדרכים להפחתת הסיכון להישנות – ניתן לבנות תכנית מניעה יעילה ולהגיע להריון בטוח יותר. 

מהי רעלת הריון ומה גורם לה

רעלת היריון היא תסמונת רב מערכתית, ייחודית למצב של הריון בלבד, המתפתחת לאחר שבוע 20 ומאופיינת בעלית לחצי דם, הופעת חלבון בשתן, ועדות למעורבות נוספת של מערכות או איברים אמהיים (מערכת העצבים, הכבד, הכליה, והדם). רעלת הריון או בשמה המקצועי Preeclampsia היא אינה מחלת יתר לחץ דם בלבד, אלא  מחלה סיסטמית שמקורה בשליה. מנגנונים רבים נחקרו כקשורים בתהליך אשר מביא להתפתחות רעלת הריון, ועד היום לא ידוע על מנגנון מדוייק וברור אחד. אפשר לומר כי התהליך המלא של התפתחות רעלת עדיין אינו ברור לחלוטין, ונתון למחקר מתקדם בתחום. ידוע, כי בסיסו של התהליך קשור בהשרשה לקויה של השליה, במהלכו תאי הטרופובלסט (שליה) לא חודרים באופן תקין לעורקים הספירליים ברחם, מה שמביא בהמשך לירידה בזרימת הדם לשליה ונטיית יתר שלהם לכיווץ. ארוע זה מתחיל בשלב מוקדם בהריון, טרם הסתמנות הרעלת. בהמשך, וכפועל יוצא מכך, מפרישה השליה גורמים שונים המעידים על מצוקה והיעדר התפתחות תקינה לזרם הדם האמהי, לרבות פקטורי דלקת שונים. כל אלה משפיעים על כלי דם ברחבי הגוף, יוצרים תגובה דלקתית, ומביאים לעלית לחץ דם ופגיעה באיברים שונים. למעשה, רעלת הריון הינה מחלת אנדותל (שכבה פנימית של כלי דם) כלל- גופית, המושרית על ידי השליה. גם נתונים בסיסיים של האם קשורים בסיכוי לפתח רעלת הריון כגון גיל, רקע מילדותי, משקל, ומחלות רקע שונות. 

גורמי הסיכון להתפתחות רעלת הריון 

מספר גורמי סיכון מזוהים עם סיכוי גבוה יותר לפתח רעלת הריון. המרכזיים שבהם:

  • גיל היולדת- מעל גיל 40, עולה הסיכון פי 2-3. גם גיל צעיר מאוד מהווה גורם סיכון. 
  • עבר של רעלת הריון בהריון קודם- סיכון של כ 15-40% לחזרה.
  • הריונות מרובי עוברים– סיכון גבוה פי 3-4 לעומת הריון יחיד.
  • הריון ראשון- מעלה את הסיכון לרעלת פי 2-3. כ 60-70% ממקרי הרעלת מתרחשים בהריון הראשון. 
  • יתר לחץ דם כרוני- מעלה סיכון  פי 5 ביחס לסיכון הבסיס.
  • מחלת כליה כרונית- מעלה סיכון עד פי 10 ביחס לסיכון הבסיס.
  • מחלה אוטואימונית או קרישיות יתר- כאשר קיימים נוגדני APLA, הסיכון הוא של כ 15%.
  • סוכרת טרום הריונית- מעלה סיכון בין פי 3-10 במחקרים שונים.
  • השמנת יתר- כאשר ה- MBI גבוה מ-30, הסיכון לרעלת הריון עולה פי 2-3. 
  • לאחר תרומת זרע או ביצית- עליה בסיכון של פי 3-5 בתרומת ביצית ופי 1.5-2 בתרומת זרע. 

עבר של רעלת הריון – מה הסיכון להישנות ומתי הוא גבוה יותר

נשים שחוו רעלת היריון נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בה שוב בהריונות הבאים.  הסיכון משתנה בהתאם לחומרת האירוע הראשון, לשלב ההריון שבו הופיע, ולקיומם של גורמי סיכון נוספים. 

רעלת מוקדמת לעומת מאוחרת

כאשר רעלת ההריון היא קלה יחסית או מאוחרת- כלומר הופיעה במועד, אחרי שבוע 37- הסיכון לחזרה אינו גבוה מאוד ועומד על כ 10-15%. במצב זה, אם תופיע רעלת הריון פעם נוספת, מרבית הסיכויים כי תהיה אף היא קלה יחסית ומאוחרת. לעומת זאת, אם רעלת ההריון  הופיעה לפני שבוע 34, הסיכון להישנות גבוה משמעותית ועשוי להגיע ל 20 -40%, עם סיכון גבוה יותר להופעה מוקדמת גם בהריונות הבאים. במקרים של רעלת הריון חמורה אשר כללה הפרעות או פגיעה משמעותית באברי מטרה או בגדילה העוברית, ובמיוחד אם היתה מוקדמת- הסיכון לחזרה יכול להגיע לעד 60%.  אם קיים בנוסף גם גורם סיכון קבוע כדוגמת מחלה כרונית- יתר לחץ דם, מחלת כליה, קרישיות יתר או סוכרת- הסיכון יכול לעלות אף יותר (במיוחד ללא טיפול ואיזון גורמי סיכון). 

השפעת גורמי סיכון נוספים

גורמים כגון יתר לחץ דם כרוני, השמנת יתר, סוכרת, מחלות כליה, מחלות אוטואימוניות כמו לופוס, קרישיות יתר, והריונות מרובי עוברים מגבירים את הסיכון. נשים שאימן או אחותן חוו רעלת היריון נמצאות בסיכון מוגבר, מה שמצביע על מרכיב גנטי. כיום, מקובל לראות ברעלת הריון מחלה עם תורשה מורכבת בה הגנטיקה מגדילה סיכון, אולם אינה קובעת אותו באופן מוחלט כמו במצב של תורשה פשוטה. יתר על כן, רעלת הריון היא אחת המחלות היחידות  אשר הסיכון לה מושפע מ-3 מערכות גנטיות שונות: הגנום האמהי, הגנום האבהי והגנום העוברי. מבחינת הגנום האמהי, קיים קשר גנטי לבנות משפחה, ולנטיה של ויסות לחץ דם, תפקוד כלי הדם, ומערכת הקרישה. הגנום העוברי משפיע ישירות על תפקוד השליה, אשר זהה לו מבחינה גנטית. גנים אלה שותפים בהתפתחות כלי הדם השלייתיים ומידת השרשתם ברחם, ומשפיעים על תפקוד השליה. הגנום האבהי, מעצם תפקידו בתהליך הרביה, קובע מחצית מן הגנום העוברי, והוא זר לחלוטין לאם ולמערכת החיסון שלה. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שנשים לאחר תרומת זרע, אשר לא נחשפו לזרע האב טרם הכניסה להריון, או בעלות בן זוג חדש- בסיכון גבוה יותר לפתח רעלת הריון. 

מעבר להתפתחות רעלת הריון, מהי ההשפעה על ההריון הבא?

הסיכון אינו מוגבל רק להישנות המחלה. נשים עם עבר של רעלת היריון נמצאות בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם הריוני, הפרדות שליה, לידה מוקדמת יזומה, עובר קטן לגיל ההריון והפרעה בגדילה התוך רחמית, לידה מוקדמת ספונטנית, מוות תוך רחמי של העובר ולידה שקטה. לכן, ומתוך מודעות לסיכונים אלה, ההמלצה היא להתחיל ליווי הריון מוקדם אצל רופאה מומחית להריון בסיכון גבוה או להיות במעקב של מרפאה להריון בסיכון. 

עבר של רעלת הריון

כיצד מאבחנים נשים עם עבר של רעלת הריון לקראת הריון חדש

אבחון וייעוץ לנשים עם היסטוריה של רעלת היריון, טרם כניסתן להריון נוסף, דורש הסתכלות רחבה ואינטגרטיבית. לא מדובר רק בבדיקת לחץ דם או סקירת תוצאות עבר, אלא בבנייה מחדש של תמונת הבריאות של האישה, כולל המערכת הקרדיו־וסקולרית, הכליות, מערכת החיסון ובריאות השליה. המטרה היא לזהות מראש גורמי סיכון שישפיעו על ההריון הבא, לאזן אותם, להעריך את הסיכון להישנות ולהתאים קו טיפולי מניעתי. בנשים אלה, רצוי לקיים ייעוץ טרום הריוני במועד שקילת ההריון הנוסף. 

סקירת היסטוריה רפואית מלאת עומק

תהליך האבחון מתחיל בסקירה מפורטת של ההריון הקודם: באיזה שבוע הופיעה הרעלת, מה היו ערכי לחץ הדם, האם נדרש אשפוז, האם הייתה פגיעה בתפקודי כליה או כבד, האם היה ארוע של פרכוס, האם נדרש טיפול במגנזיום,  ומה הייתה השפעת המצב על העובר. כמו כן, חשוב לדעת האם הרעלת הצריכה סיום מוקדם של ההריון, באיזה אופן ובאיזה שבוע. רעלת מוקדמת (לפני שבוע 34) נחשבת בעלת סיכון גבוה יותר להישנות, ולכן נשים עם תופעה זו נדרשות למעקב קפדני במיוחד.

ההערכה כוללת גם בדיקת הריונות קודמים נוספים, מחלות רקע קיימות, השמנה, גיל האם והיסטוריה משפחתית. מרכיבים אלו משפיעים באופן משמעותי על הסיכון ועל תוכנית המעקב והמניעה.

בדיקות דם, שתן, והערכה מעבדתית לפני ההריון

לפני ההריון הבא, מומלץ לבצע בדיקות דם מקיפות המעריכות את תפקוד הכליות, הכבד, ספירת הדם, איזון הסוכר, תפקודי קרישה ורמות אלקטרוליטים. כמו כן, חשוב לבצע מעקב אחר לחץ הדם שלא במצב של הריון, ולהשלים בירור לקרישיות יתר. בדיקות שתן למדידת הפרשת חלבון מאפשרות לזהות סימנים מוקדמים של פגיעה כלייתית או מחלת כליה כרונית, גם אם לחץ הדם תקין. בנשים עם עבר של רעלת קשה, המעקב עשוי לכלול גם בדיקות נוספות כמו הערכת תפקוד הלב על ידי אקו לב או בדיקות נוספות. 

מעקב לחץ דם טרום הריון

לחץ דם גבוה לפני כניסה להריון (יתר לחץ דם כרוני) הוא גורם סיכון מרכזי להישנות רעלת היריון. לכן, רצוי לבצע מעקב לחץ דם ביתי  או במרפאה לאורך מספר שבועות. המטרה היא להבטיח שלחץ הדם יציב ומבוקר. במקרים של יתר לחץ דם כרוני נדרש איזון מוקדם של הטיפול התרופתי, ולעיתים התאמת תרופות בטוחות להריון. כמו כן, רצוי להשלים הערכה של כלל אברי המטרה אשר יכולים להיפגע מלחץ דם גבוה טרם הכניסה להריון (לב, כליות, עיניים). 

בדיקות הדמיה  ומעבדה להערכת תפקוד השליה והסיכון להתפתחות רעלת במהלך ההריון החוזר 

במהלך ההריון, ובעיקר בשליש הראשון והשני, בדיקות דופלר לעורקי הרחם משמשות ככלי יעיל להערכת ההתפתחות התקינה של כלי הדם בשליה והשליה עצמה. בדופלר ניתן לזהות שינויים המצביעים על סיכון מוגבר לרעלת היריון עוד לפני הופעת סימפטומים קליניים. כמו כן, בבדיקות דם בטרימסטר הראשון ניתן לקבל נתונים אשר יכולים לסייע בניבוי התפתחות רעלת בהריון הנוכחי. אחד הסמנים החשובים ביותר הינו PLGF- placental growth factor. רמות נמוכות שלו בטרימסטר הראשון  מנבאות סיכון גבוה יותר להתפתחות רעלת. סמן זה אינו נבדק באופן רוטיני במהלך ההריון על ידי קופות החולים. גם רמת PAPP-A נמוכה, אשר מבוצעת במסגרת הסקר הביוכימי הראשון, קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות רעלת. hCG גבוה, כחלק מסמני הבדיקה הביוכימית השניה, מעיד גם הוא לעיתים על סיכון מוגבר לרעלת הריון. בשבועות מעט מתקדמים יותר, החל מאמצע הטרימסטר השני, יחס של sFlT/ PLGF מנבא בצורה טובה ביותר סיכון להתפתחות רעלת הריון. בדיקה זו מבוצעת בבתי החולים. 

בניית תכנית מניעה מותאמת אישית

לאחר הערכת המצב, מתחילים לבנות תכנית מניעה הכוללת איזון משקל ומחלות רקע, איזון יתר לחץ דם, איזון סוכרת, הפסקת עישון, המלצות תזונה ותיקון חסרים תזונתיים, אספירין במינון נמוך, ומדללי דם במידת הצורך. כמו כן, יש לבנות תכנית מעקב צמודה מהשלבים הראשונים של ההריון הכוללת מעקב אמהי ועוברי קפדני ותכוף.  מחקרים גדולים הראו שטיפול באספירין החל משבוע מוקדם בהריון (10-12 ולא יאוחר משבוע 16) מפחית באופן מובהק את שיעור ההישנות. 

האבחון המקדים מאפשר לזהות את הנשים בעלות הסיכון הגבוה ביותר ולתת להן ליווי רפואי הדוק שיעזור למנוע סיבוכים. גישה זו משפרת באופן ניכר את תוצאות ההריון ומפחיתה את שיעור הלידות המוקדמות, הפגיעה בעובר והסיבוכים האימהיים.

מניעת רעלת הריון – מה ניתן לעשות אחרי אירוע קודם

נכון להיום, לא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות רעלת ההיריון, אך קיימות דרכים להפחתת הסיכון.

מתן אספירין במינון נמוך

על פי המלצות בינלאומיות, נשים עם עבר של רעלת היריון נוטלות אספירין במינון נמוך של כ 100-150 מג ליום החל משבוע 12 ועד שבוע 36. על פי מחקרים גדולים, טיפול זה מפחית את הסיכון להישנות בכ־15-35%, ובעד 60% במקרים של רעלת הריון מוקדמת קשה.  

מעקב צמוד לאורך ההריון

המעקב כולל מדידות לחץ דם, הערכת חלבון בשתן, בדיקות דם חוזרות ובדיקות גדילה עוברית וזרימה בעורקי הרחם. זיהוי מוקדם של עלייה בלחץ הדם מאפשר התערבות לפני שהמצב מחמיר. במקרה של עליה בלחץ הדם, ניתן להתחיל טיפול תרופתי במהלך ההריון. 

איזון מחלות רקע

כיוון שנשים עם השמנת יתר, סוכרת או יתר לחץ דם הן בסיכון גבוה יותר ללקות ברעלת הריון ובפרט ברעלת הריון חוזרת, איזון של גורמים אלה טרם הכניסה להריון מפחית משמעותית את הסיכון ללקות במחלה במהלך ההריון. במצב של איזון טוב יותר, גם אם תהיה רעלת בסופו של דבר, קיים סיכוי גבוה יותר כי היא תהיה קלה ומאוחרת יותר. 

תוספי תזונה ואורח חיים בריא

תוספי סידן עשויים להועיל לנשים עם תזונה דלה בסידן. פעילות גופנית קבועה והמנעות מעישון הוכחו כגורמים המשפרים את תפקוד כלי הדם ויכולים להקטין סיכון ללקות ברעלת הריון. 

אשפוז ומתן טיפולים תומכים במידת הצורך

במצב של רעלת הריון ובמיוחד כאשר היא מוקדמת או משמעותית, יהיו הנשים בדרך כלל באשפוז במחלקת הריון בסיכון גבוה. בעוד שבשבועות הריון מתקדמים ופרט במועד נהוג ליילד ולסיים את ההריון, הלא שבשבועות מוקדמים יותר ההתנהלות היא כזו אשר לוקחת בחשבון את מכלול השיקולים של טובת האישה ובריאותה יחד עם שיקולי הפגות. אחת המטרות בניהול רעלת הריון רחוקה מהמועד הינה הבאת הילוד בתנאים האופטימליים ללידה, מה שכולל מתן סטרואידים להאצת התפתחות הריאות ומתן מגנזיום להגנה מוחית. כמו כן, ניתן לעקוב ובמידת הצורת ולאזן את לחץ הדם, למנוע פרכוסים ולתת טיפולים תומכים נוספים.

השפעת רעלת הריון בעבר על ההריון הבא

גורם

השפעה על הריון עתידי

המלצות מעקב

רעלת מוקדמת בעבר מתחת שבוע 34, ובפרט עם הפרעות גדילה בעובר

סיכון גבוה להישנות וסיבוכים

אספירין, איזון גורמי סיכון, מעקב קפדני וצמוד

רעלת מאוחרת- מעל שבוע 37

סיכון בינוני להישנות

מעקב הריון רגיל עם הדגשה על מעקב לחץ דם, אספירין

מחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות כליות כרונית, השמנת יתר

מגבירות סיכון פי 3 עד 10

איזון מוקדם לפני ההריון, ירידה במשקל, כניסה להריון במצב בריאותי תקין ככל שניתן

   

תשובות לשאלות נפוצות

לא תמיד. הסיכון תלוי בחומרת הרעלת, בשלב שבו הופיעה, ובקיומן של מחלות רקע נוספות. ניתן להפחית סיכון זה  באמצעות אספירין, מעקב רפואי מוקדם, ואיזון מחלקות הרקע. 

מומלץ להתחיל מעקב כבר בתחילת ההריון או אפילו לפני הכניסה אליו- על ידי ייעוץ טרום הריוני, במיוחד אם הרעלת הייתה מוקדמת או קשה, מלווה בפגיעה באיברים או מערכות נוספות בגוף, או גרמה לסיבוך מילדותי כגון הפרדות שליה או הפרעה בגדילה התוך רחמית. 

כן. נשים שחוו רעלת היריון נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם ומחלות לב בהמשך החיים.

בדיקות דופלר ובדיקות דם מסוימות במהלך ההריון מסייעות להעריך סיכון אולם אינן יכולות לנבא רעלת הריון באופן מדוייק.  בדיקה נוספת אשר מבוצעת בטרימסטר השני המאוחר או השלישי, של יחס sFlT/ PLGF, נותנת ניבוי מדוייק יותר כאשר במידה והתשובה תקינה, ניתן בודאות של 99% לשלול התפתחות של רעלת הריון בטווח השבוע הקרוב.  עדיין, מעקב קליני הוא הכלי המרכזי. 

כן. במינון נמוך ובהתאם למעקב רפואי, אספירין נחשב בטוח בהריון ומפחית את הסיכון להישנות של רעלת הריון באופן משמעותי.

בהחלט, מגוון מחלות רקע תורמות לעליה משמעותית בסיכון לרעלת הריון- הן בהריון הראשון והן בהריונות חוזרים. הבולטים הם מחלת כליה כרונית, יתר לחץ דם, קרישיות יתר ובעיקר נרכשת (נוגדני APLA), סוכרת טרום הריונית והשמנת יתר. 

סיכום: עבר של רעלת הריון מחייב תכנון מוקדם ומעקב מקצועי

נשים שחוו רעלת היריון בעבר יכולות לעבור הריונות תקינים בעתיד, אך נדרשים מעקב מותאם ואסטרטגיה רפואית ברורה. טיפול מניעתי, זיהוי מוקדם של סימנים והערכה מקיפה לפני ההריון מפחיתים סיכון ומשפרים משמעותית את תוצאות ההריון, לאם ולעובר. הריונות מסוג זה דורשים ליווי מדוייק עוד משלב התכנון, קביעת תוכנית מעקב פרטנית ומתן טיפול מקצועי אשר מאפשר גילוי מוקדם, מניעה ככל שניתן, ותזמון מועד הלידה במידת הצורך. אז גם אם חווית רעלת בהריון הקודם- יש בהחלט מקום לאופטימיות. 

השאירי פרטים